דארפ"א מפתחת תקשורת תת-ימית חלופית

This post is also available in: English (אנגלית)

תוכנית חדשה תפתח רשתות תקשורת תת-ימיות זמניות, המבוססות על סיבים אופטיים, במטרה להבטיח קישוריות כאשר הרשתות הטקטיות אינן זמינות.

דארפ"א, הסוכנות האמריקאית למחקר ביטחוני מתקדם, השלימה לאחרונה בהצלחה את השלב הראשוני בתוכנית TUNA (ארכיטקטורת רשת תת-ימית טקטית), לפיתוח קונספט וטכנולוגיות להשבת החיבוריות לכוחות צבא ארה"ב כאשר רשתות טקטיות מסורתיות יוצאות מכלל פעולה או כשהן לא זמינות. התוכנית נכנסת כעת לשלב השני, בו נדרשת הדגמה של האבטיפוס של המערכת בים.

לפי אתר דארפ"א, התוכנית מכוונת לפיתוח והדגמה של אפשרויות טכנולוגיות חדשניות המבוססות על סיבים אופטיים במטרה לשקם באופן זמני רשתות נתונים טקטיות מבוססות תדרי רדיו (RF) בסביבת קרב, באמצעות מבנה תת-ימי של סיבים אופטיים. מדובר בפרישה של מצופים עם קישורי רשת RF, שניתן להנחיתם ממטוס או ספינה, והם מחוברים באמצעות כבלי סיבים אופטיים תת-ימיים דקים. הסיבים בעלי הקוטר המזערי הנמצאים בפיתוח מתוכננים לשרוד 30 יום בתנאי הסביבה הקשים של האוקיינוס, משך זמן מספיק על מנת לספק קישוריות חיונית עד שתשוקם מערכת התקשורת הקבועה.

“השלב הראשון של התוכנית כלל את המידול, הסימולציה והניסויים המוצלחים בים של הטכנולוגיות הייחודיות הדרושות ליצירת הארכיטקטורה התת-ימית", אמר ג'ון קמפ, מנהל התוכנית בלשכת הטכנולוגיה האסטרטגית של דארפ"א. "הצוותים הצליחו לתכנן מצופי כבלים אופטיים חזקים אך דקים כקוטר שערה, המסוגלים לעמוד בלחצי המים המלוחים, זרמי האוקיינוס, וכן הצליחו לפתח קונספציות חדשניות ליצירת מקורות כוח".

אספקת הכוח למצופים בים הפתוח מהווה אתגר קשה במיוחד. במהלך השלב הראשון של התוכנית, מעבדת הפיזיקה היישומית של אוניברסיטת וושינגטון פיתחה קונספט ייחודי של מצוף עם אנרגיית גלים המתפרש בעצמו (WEBS), שמחולל חשמל מתנועת הגלים. המערכת מתוכננת להתאים לצילינדר שניתן לפרישה מספינה או מטוס.

בשלב השני התוכנית תיישם מערכת אינטגרטיבית קצה-לקצה, ותערוך ניסויים והערכות לגביה הן במעבדה והן בהדגמות בים. כמקרה בוחן, משתמשים הצוותים ב-Link 16, רשת הנתונים הטקטית הנפוצה בה משתמשים מטוסים, ספינות וכלי רכב קרקעיים של ארה"ב ובנות בריתה.