home גאו פוליטיקה ארה"ב האם ישראל תשמור על מעמדה כיצואנית כטב"מים מובילה?

האם ישראל תשמור על מעמדה כיצואנית כטב"מים מובילה?

Dec 28, 2016

A Hunter Joint Tactical Unmanned Aerial Vehicle (UAV) in flight during a Combat Search and Rescue (CSAR) training exercise at Fallon Naval Air Station (NAS), Nevada (NV), during exercise DESERT RESCUE XI. The Hunter is an Israeli multi-role short-range UAV system in service with the US Army (USA). The exercise is a joint service Combat Search and Rescue (CSAR) training exercise hosted by the Naval Strike and Warfare Center, designed to simulate downed aircrews, enabling CSAR related missions to experiment with new techniques in realistic scenarios.

This post is also available in: English (אנגלית)

מאת אריה אגוזי

כלי טיס בלתי מאוישים הפכו לפריט יותר ויותר משמעותי ברשימת הרכש הביטחוני של המדינות ברחבי העולם, ולאחרונה הגיעו מכירותיהם לשיא כל הזמנים.

בין השנים 2010-2015 נחתמו למעלה מ-500 עסקאות כטב"מים, בהשוואה ל-322 בלבד בחמש השנים שקדמו לתקופה זו. ישראל היתה יצואנית הכטב"מים הגדולה ביותר. בין השנים 2010-2014 ישראל סיפקה 165 יחידות ללקוחות ברחבי העולם, בעוד שארה"ב ממוקמת במקום השני עם 132 יחידות, ואחריה איטליה עם 37.

מאז 1985, היתה ישראל אחראית לחלק הארי (60.7%) של יצוא הכטב"מים בעולם. האם תצליח לשמור על מעמדה כיצואנית הכטב"מים המובילה? המשימה מורכבת, בשל מספר גורמים שנמצאים בשליטתה של ישראל וגורמים אחרים שמעבר ליכולת ההשפעה שלה.

ל"מלחמה" הגלויה השוררת בין שתי יצרניות הכטב"מים הישראליות העיקריות יש השלכות חשובות. בשנה שעברה, ביטל משרד החוץ הישראלי את אישורי היצוא לפולין, שהוחזקו בידי שתי היצרניות הישראליות העיקריות – התעשיה האווירית ואלביט מערכות, על רקע הסכסוך בין שתי החברות.

כיוון שבשוק הנשק לא נשאר ואקום, יצרנים בינלאומיים חברו לחברות פולניות מקומיות והן מתחרות יחד על הסכמים לאספקת כטב"מים.

דוגמא אחרת – מאז החל העימות הצבאי בין רוסיה ואוקראינה, הביעה אוקראינה צורך דחוף למספר סוגים של כטב"מים מתוצרת ישראל. התנהל משא ומתן עם מספר יצרנים ישראלים, ולפחות במקרה אחד הגיעו לשלב מתקדם מאוד, אולם בסופו של דבר משרד החוץ הישראלי בלם את המכירה כדי למנוע השלכות שליליות על יחסי ישראל עם רוסיה.

דוגמאות אלה ורבות אחרות ממחישות כי שיעור היצוא של הכטב"מים מתוצרת ישראל, הנמכרים למדינות אחרות, לא תלוי רק באיכותם ובמחירם.

בעוד שברוב המדינות הממשל מסייע לתעשיות המקומיות לשווק את מוצריהן, בישראל נמנעים לעשות זאת. יתרה מזאת, ישראל לא עשתה כל צעד על מנת לחזק את מעמדה של תעשיית הכטב"מים שלה.

כעת, חברות אמריקאיות מתחרות על מכרזים שבעבר נחשבו לשוליים מבחינת העלות שלהם. "כיום אנו מוצאים חברות אמריקאיות כמעט בכל תחרות", אמר מקור במשרד הביטחון.

ארה"ב נקטה בצעדים קונקרטיים כדי לתגבר את תעשיית הכטב"מים שלה. המחוקקים האמריקאים מבטיחים להמשיך את התמיכה במרכז המצוינות למערכות כטב"ם של מינהל התעופה הפדרלי, ה-FAA. הארגון בחר באיחוד לבטיחות הכטב"מים באמצעות מצוינות במחקר (ASSURE), קונסורציום האוניברסיטאות בראשות אוניברסיטת מיסיסיפי, כדי שיוביל את מרכז המצוינות.

תכנית זו מיועדת לניצול ההתפתחויות הטכנולוגיות החדשות בתחום כלי הטיס הבלתי מאוישים והשימושים שלהם, כולל טכנולוגיית מעקב והימנעות, בטיחות מבצעית בגובה נמוך, הגנות על הפרטיות ועוד. המחקר יכלול גם את השימוש בכטב"מים במשימות של מגיבים ראשונים, דלק ביו וטכנולוגיות דלק נקי, אכיפת חוק, וניטור חקלאי וסביבתי.

השוק מוצף בדגמים שונים של כטב"מים, ולאור העובדה שלא כל לקוח פוטנציאלי נזקק למערכות "שהוכחו בקרב", הרי שיצרנים ממדינות רבות, בעיקר מסין, מצליחים לייצא את מוצריהם. בינתים, ישראל כמדינה נכשלה בתמיכה בשוק יצוא מבטיח זה, ומערכות ישראליות אינן מאושרות ליצוא. במידה ולא ייחתמו מספיק הסכמים, החברות הישראליות לא יוכלו לגייס את המשאבים הנדרשים לפיתוח הדורות הבאים של הכטב"מים.