המודיעין האמריקאי חושף: לישראל יש פצצות מימן

המודיעין האמריקאי חושף: לישראל יש פצצות מימן

פצצת מימן באי ביקיני

This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

מאת: עמי דור-און

פצצת מימן באי ביקיני
פצצת מימן באי ביקיני

 להערכת מדענים בעולם ייעודה של פצצת מימן כחול-לבן הוא להיות "המגן האולטימטיבי" להמשך קיומה הבטוח של ישראל; ניתוח מדעי של תוצאות הניסוי הגרעיני הסובייטי בפצצת המימן הגדולה בתולדות האדם קובע כי "שימוש בפצצה כזו יכול למחוק מעל פני האדמה כל עיר אירופית גדולה ולהשמיד עמים שלמים"; הערכת גורמי מודיעין בעולם: אחד הפתרונות האפשריים לבלימת תכניותיה ההתקפיות של איראן ולחיסול האיום הגרעיני על ישראל טמון ביצירת "מאזן אימה" מימני מצד ישראל שמשמעותו האפשרית – חיסול מיליוני תושבים בטהרן בירתה הכלכלית התעשייתית והפוליטית של איראן; גורמי ביטחון זרים מעריכים כי הנהגת איראן, תהיה מי שתהיה, איננה יכולה כיום ולא תוכל בעתיד, להתעלם מהאיום המימני המפחיד הזה המרחף מעל ראשה ממש כמו חרב מתהפכת.

 מזה שנים אחדות עוסקת הנהגת ישראל בניסיונות נמרצים למצוא פתרון  לאיום הגרעיני של איראן שמנהיגיה הפנאטיים מצהירים השכם והערב על שאיפתם למחות מעל פני האדמה את מדינת היהודים. העיסוק בשאלה קיומית זו אינו נחלתה הבלעדית של ישראל. גם העולם המערבי, בראשות נשיא ארה"ב ברק  אובמה, מנסה  למצוא נתיב פעולה שבאמצעותו תוכל ישראל להגן על עצמה. זאת לא רק בגלל החשש שגל הרג רצחני יונחת על לב מדינת היהודים, אלא גם בגלל אי הידיעה באיזו דרך תגיב ישראל.  האם תבחר במהלומת-מנע מקדימה – אווירית, יבשתית או ימית – או אולי תבחר באופציית "המהלומה השנייה", כנטען בפרסומים בעולם.

 הדאגה הישראלית- אמריקאית  אולי במקומה, אבל הסכנה הממשית אינה כה חמורה ומידית כפי שפוליטיקאים אחדים מנסים לתאר אותה. שהרי כל מי שיודע להבדיל בין המוץ לתבן בכל המידע הגרעיני הפזור בשפע על פני רשת האינטרנט, יכול להעריך אל נכון כי במשוואת מאזן האימה הגרעיני בין ישראל לאיראן, ידה של ישראל על העליונה. למסקנה הזו ניתן להגיע בעקבות מידע הכלול במחקר של "המרכז למניעת הפצת נשק גרעיני" של חיל האוויר האמריקאי[1], שבו נכתב במפורש כי בידי ישראל מצוי ארסנל גדול של מאות פצצות אטום וטילים בליסטיים בין-יבשתיים (Icbm – Inter Continental Ballistic Missiles ) להוליך אותן אל מטרות אויב, וגם פצצות "תרמו נוקליאריות" שבשפת הדיבור קרויות "פצצות מימן" . פצצות אלה – שדבר קיומן ככל הנראה לא נסתר מהנהגת איראן – הן הנשק הנורא ביותר בתולדות האדם שגם המעצמות הגדולות כבר אינן משתמשות בו,  מרוב פחד שהפעלתו עלולה להביא לכך שהגזע האנושי ייכחד מעל פני האדמה. ועם פחד חמור מן הסוג הזה שניתן להגדיר אותו בתואר "מאזן אימה מימני" הנוטה לטובת הצד הישראלי, יש באפשרותה של ישראל  – כך מעריכים מומחים רבים בעולם – להרתיע את איראן  מתקיפה קונבנציונאלית או גרעינית.

 מה כל כך נורא בפצצת המימן?  דילמה זו העסיקה מדענים רבים מבין אלה שהקדישו את חייהם לפיתוח "נשק להשמדה המונית". הם שאלו את השאלה הפילוסופית הבאה: "האם הגזע האנושי מסוגל לייצר פצצה כל כך גדולה והרסנית שתהיה מסוגלת להכחיד כל חי מעל פני כדור הארץ, כולל את הגזע האנושי עצמו?". למרות שברוב המקרים התשובה הפסימית לשאלה זו הייתה חיובית –  שהרי האדם הוא חייה הטורפת באורח יזום גם את בני מינה –  המשיכו המדענים , בחסות פוליטיקאים תאבי כוח, לנסות ולמצוא את התשובות המדעיות המעשיות שיאפשרו מימוש מבצעי של היכולת  הגרעינית-מימנית.

ההישג הראשון של המדענים פורצי הנתיב הגרעיני היה פצצת האטום שהומצאה ופותחה במסגרת "פרויקט מנהטן" האמריקאי.  פצצת תופת זו הופעלה לראשונה בתולדות האנושות בהירושימה ובנגסאקי וכתוצאה מן ההרס הנורא וההרג רב-הממדים שגרמה הביאה לסיום מלחמת העולם השנייה. אולם בפצצה הזו לא היה די בעבור "האדם הקטלני" (Murderous Homo ). במסגרת מרוץ החימוש הבין-מעצמתי שהתפתח לאחר המלחמה, כאשר הסתבר לארה"ב כי מרגלים סובייטים מושתלים ב"פרויקט מנהטן" העבירו לבריה"מ מידע סודי ביותר שסייע למנהיגת העולם הקומוניסטי להשיג את הפצצה – החליט נשיא ארה"ב דאז הארי טרומן, להיכנס לשלב הבא של היכולת ההרסנית: פיתוח פצצת מימן. המטרה  הייתה  פשוטה: לזכות שוב ביתרון האסטרטגי-איומי על פני בריה"מ. האיש שהוביל את ארה"ב בנתיב המימני הזה היה המדען היהודי-אמריקאי פרופ' אדוארד טלר, ידיד ישראל, שלימים נודע בתואר "אבי פצצת המימן".

האמצעים והמאמצים שהשקיעה ארה"ב בפיתוח פצצת המימן היו אדירים אבל הגורל  המתעתע לגלג בצחוק גדול על מעצמת-העל. בשעה שעדיין לא נדמו הדי הניסוי המימני האמריקאי, הראשון בתולדות האדם, ב-1 במרס 1954, באי ביקיני שבאוקיאנוס השקט, כבר פעלו בארה"ב מרגלים סובייטים  שהדליפו לבריה"מ מידע מדויק על מהותו של הפרויקט המימני. מי שעמד בראש המערכת המימנית הסובייטית באותם ימים היה הפיזיקאי פרופ' אנדרי סחרוב, שלימים הפך לאחד ממתנגדיו החריפים ביותר של המשטר הקומוניסטי ולוחם ללא חת למען זכויות האדם.

 כל ניסיון לקיים אנלוגיה בין פצצת האטום לפצצת המימן בנוי על כרעי תרנגולת רופפות. כדי להמחיש את ממדי הטעות הטמונה בהשוואה מן הסוג הזה ראוי לבחון שני מספרים. פצצת האטום דוגמת זו  שפוצצה בשמי נגסאקי (Fat boy)  שהייתה בעלת כוח נפץ של כ-15 קילוטון טנ.ט. (קילוטון אחד שווה לאלף טונות ט.נ.ט) היא הנפץ של פצצת המימן. לעומת זאת עוצמתה המבהילה של פצצת המימן – הנוצרת באמצעות הפעלת נפץ גרעיני עשוי פלוטוניום – נמדדת במגה-טון, (מגה-טון אחד שווה למיליון טונות ט.נ.ט). אלה המספרים היבשים הממחישים את ההבדל המהותי. אך כדי להבהיר  את מימדי האימה האמיתית שנושאת בקרבה פצצת המימן ראוי להציג את העובדות מניסוי פצצת המימן הגדולה בתולדות האנושות – "צאר בומבה" הסובייטית  –  שהייתה בעלת כוח הרס של 50 מגה-טון ונוסתה מעל ארכיפלג האיים "נובייה זמלייה"   ב-30 באוקטובר 1961.

 צאר בומבה

 "פצצת הצאר"  – מעבר לנשק אסטרטגי – מכונת הרג להשמדת עמים

 "צאר בומבה" [2]הייתה מפלצת טכנולוגית בכל קנה מידה.  משקלה של ה"בומבה"  היה 27 טונות, אורכה 8 מטרים וקוטרה 2 מטרים. ממדיה היו כה גדולים  שמלכתחילה אי אפשר היה להעמיס אותה על מטוס התובלה הגדול ביותר שעמד אז לרשות בריה"מ – טופולב 95 בעל מנועי טורבו-פרופ. כדי לפתור את הבעיה נאלצו מהנדסי התעופה של בריה"מ לבנות כמעט מחדש את מרחב נשיאת הפצצות במפציץ הענק. הפעולה הראשונה שנדרשה: להסיר כליל את דלתות הנעילה של המפרץ לשיגור הפצצות ולהאריך את המיפתח. כאשר הושלמה המשימה הטכנולוגית-אווירית היה המטוס מוכן לצאת לאתר הניסויים. כדי ש"הבומבה" – שהופעלה על בסיס הטכנולוגיה של לחץ ברומטרי – לא תיפול מהר מדי צוידה הפצצה במצנח בלימה מיוחד שמשקלו כ-800 ק"ג.

 כדי שהמוח האנושי יוכל לקלוט את מלוא כוח ההרס השטני שהיה טמון ב"פצצת הצאר" יש צורך לתרגם את המספרים הגדולים להסבר מעשי. 50 מגה-טון שווים בעצמתם לפי עשר יותר מכל כמות חומרי הנפץ שבהם השתמשו במלחמת העולם השנייה. לנתון מדהים זה היה צורך להוסיף עוד אלמנט קטלני אחד שלא בא לידי ביטוי במלחמת העולם השנייה – הקרינה הרדיואקטיבית, הישירה והעקיפה. הישירה: זו הנובעת מהפיצוץ עצמו. העקיפה: זו העולה עם להבת הפיצוץ הענקית עד אל מרומי האטמוספרה ומשם גולשת, עם הרוח, לכל רוחות העולם, שוקעת ונספגת בצמחיה ובמקורות המים, מגיעה באמצעות שרשרת המזון אל גוף האדם וגורמת למותו בעינויים או למחלות סרטניות ולפגמים גנטיים חמורים העוברים בתורשה מדור לדור.

 סחרוב שהכיר היטב את כל הנתונים המדהימים האלה כבר לפני הניסוי, התחיל לחשוש שהמשך מרוץ החימוש הגרעיני והניסויים המימניים שיבוצעו במסגרתו, יגרמו לכך שהסכנה להכחדתו של הגזע האנושי תהיה ברורה וממשית. ככל שהרהר יותר על הסכנות הטמונות בניסוי הפך החשש לפחד אימים. האדם היחיד באותם ימים שבידיו הייתה נתונה הסמכות לקבוע את גורלו של הניסוי, ואולי גם את עתיד האנושות, היה המזכיר הראשון של המפלגה הסובייטית דאז, ניקיטה חרושצ’וב. סחרוב רצה לדבר עם חרושצ’וב כדי להסביר לו איזו צרה צרורה צפויה לעולם, אך במסגרת העולם הדיקטטורי שבו חי הוא חשש משני דברים ולא ידע מפני מה הוא צריך לחשוש יותר:  מביצוע הניסוי או מעימות עם חרושצ’וב. בסופה של התלבטות מייסרת החליט סחרוב, כמעט ברגע האחרון, לעשות מעשה. הוא טלפן לחרושצ’וב יום אחד לפני הניסוי המיועד של "הבומבה".  את השיחה הקצרה התחיל סחרוב  בתיאור הסכנות הכרוכות בניסוי ובתוצאותיו. "אני חושש מאד" הסביר סחרוב "שאם נבצע את הניסוי הנשורת הרדיואקטיבית כתוצאה מן הפיצוץ האווירי תגרום למוות מיותר של מאות אלפי אזרחים".

 חרושצ’וב ניסה להרגיע את המדען המודאג. "אני מבטיח לך" אמר לסחרוב "שאבדוק בכובד ראש מה ניתן לעשות כדי לדחות את הניסוי".

 סחרוב לקח את הדברים ברצינות, כמעט  כהבטחה מחייבת מצידו של חרושצ’וב. מן הטעם הזה היה מאד מופתע להיווכח, כבר למחרת היום, כי הניסוי בוצע כמתוכנן באתר הניסויים באזור האי "נובייה זמלייה"[3].  זה היה בדיוק המועד בו התקיים הקונגרס השנתי של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית וחרושצ’וב בחר בו כדי שיוכל להציג את ההישג של בריה"מ, ושלו כמובן, בפני כל העולם.

 הנתונים שהיו קשורים בניסוי ובתוצאותיו היו מחרידים הרבה יותר מכפי שצפה סחרוב.  ה"בומבה" התפוצצה מעל "נובייה זמלייה" בשעה 11:32 לפני הצהריים, בגובה 4000  מ' מעל פני הים, מצפון לחוג הארקטי. כדור האש שטיפס אל השחקים בעקבות הפיצוץ הגיע עד לגובה של 60 ק"מ, יותר מהמרחק שבין תל-אביב לקיסריה לדוגמה. קוטר הפיצוץ היה בסביבות 30-40 ק"מ, יותר מאשר המרחק שבין תל-אביב לנתניה. אור הפיצוץ נראה בבירור עד לטווח של 1000 ק"מ מן המוקד; חום האימים של הפיצוץ הגיע לדרגה כזו שהיה מסוגל לגרום כוויות בדרגה שלישית לכל נפגע עד טווח של 100 ק"מ; הרעשים הסיסמיים שגרם הפיצוץ נרשמו בכל תחנות המעקב בעולם והגיעו לדרגה של 5.25 בסולם רעידות האדמה של ריכטר. הרעם של הפיצוץ נע סביב כדור הארץ שלוש פעמים. במרחק של מאות קילומטרים מנקודת הפיצוץ נהרסו בתי עץ ובתי אבן איבדו את גגות הרעפים שלהם, את הדלתות והחלונות; כל תשדורות הרדיו באזור נאלמו למשך יותר משעה.

בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק

 אחד הצופים בפיצוץ שהוצב במיקום מרוחק ביותר, סיפר כך:  "בתחילה ראיתי אור בוהק עד לדרגת לובן מסנוור, אילם וללא קול. רק כעבור דקות מספר נשמעה שאגת רעם כבדה, בלתי אנושית, מעין שאגה של דרקון תופת רצחני, כאילו כדור הארץ שנהרג זועק את זעקת סוף חייו".

 צוות צבאי סובייטי בראשות הגנרל ניקולאי פבלוב  בחן וצילם את  ביצועי הפצצה בתחנה מעקב שמוקמה במרחק של 1000 ק"מ מנקודת הפיצוץ וסיכם את התופעה  במלים פשוטות שאמרו הכול: "כול ההרים באתר הפיצוץ פשוט נמחקו והקרקע יושרה כאלו דאג מישהו להכשיר על האי משטח החלקה. כל מה שהיה בטווח של 25 ק"מ ממרכז הפיצוץ נעלם מעל פני האדמה כאילו התאדה".

 לאחר שמדעני הגרעין הסובייטיים בחנו את התוצאות המחרידות של הפיצוץ המימני הם הגיעו למסקנה שהמיתקן הגרעיני  הזה אינו יכולה לשמש נשק טקטי או אסטרטגי משום שהוא בעצם הרבה יותר מזה. ניתן להגדיר את הנשק הזה כ"מיתקן השמדה של ערים ועמים". לכל הנוגעים בדבר – בבריה"מ כמו גם בארה"ב – היה ברור כי "שימוש בפצצה מימנית כזו יכול למחוק מעל פני האדמה כל עיר אירופית גדולה, כולל הפרברים וערי לוויין שלה. שימוש בפצצה בעוצמה כזו באירופה, למשל, משמעותו עלולה להיות השמדה של עם שלם או "במקרה הטוב"  חלק ניכר ממנו. זה ועוד: הנשורת הגרעינית של פצצה מן הסוג הזה, אם – למשל – תוטל בלב בריטניה, יכולה להמית מיליונים בפיצוץ הישיר ומאות אלפים נוספים שייחשפו לקרינה הרדיואקטיבית בכל המדינות כמעט עד גבול רוסיה".

                                             *

במסגרת מאמציה של ישראל להשיג לעצמה "אופציה גרעינית" – כאמצעי הרתעתי מפני חשש למתקפת אויב העלולה להוות שואה שנייה לעם היהודי,  ביקשו מדענים ישראלים רבים –  כפי שפורסם לא אחת בעולם –  לפתור את חידת נתיב המסתורין הגרעיני. אם אכן הגיעו מדענים אלה,  אל הפתח של העולם הגרעיני-מימני  ואף פרצו לתוכו – על כך אין תשובה מוסמכת. אבל ההערכה הרווחת בעולם המדעי-מודיעיני, גם על פי מחקרי המודיעין האמריקאי,  היא שהתשובה לשאלה זו חיובית וכי יש בידי ישראל פצצות מימן כחול-לבן שייעודן האסטרטגי הוא ככל הנראה למלא את תפקיד "המגן האולטימטיבי" להמשך קיומה הבטוח של ישראל.

 אם המידע על אודות פצצות המימן הישראליות אמיתי אם לאו, זה כלל אינו משנה[4]. מה שחשוב הוא האיום הכלול בו לגבי המשך קיומה של איראן כמדינה. כדי להבין עד כמה עמוק ומבהיל יכול האיום הזה להיות, חשוב לדעת מה מידת ההרס המימני שיכולה ישראל לגרום ליעד תקיפה אפשרי באיראן –  כמו טהרן,  בירת שלטון האייתולות , אם הפרסומים הזרים אכן נכונים.

טהרן היא המרכז הפוליטי, הכלכלי והחברתי של איראן. יותר ממחצית התעשייה האיראנית מבוססת בעיר: תעשיות ייצור רכב, חשמל ומוצריו, טקסטיל, כלי נשק, סוכר וכימיקלים. במטרופולין הזה  מתגוררים כ-12 מיליון תושבים. פצצת מימן "קטנה" אחת[5] שתוטל בשמי טהרן כתגובה על מתקפה גרעינית איראנית על תל אביב, למשל, יכולה למחות מעל פני האדמה את המיליונים האלה והמדינה הזו, שראשיה הפנאטיים עושים כל שניתן כדי לחסל  את ישראל, לא תוסיף להתקיים. מומחי אסטרטגיה ביטחונית-פוליטית בעולם משוכנעים כי הנהגת איראן, תהיה מי שתהיה, ומאיימת כפי שתהיה, איננה יכולה כיום ולא תוכל בעתיד להתעלם מהאיום המימני המפחיד הזה המרחף מעל ראשה ממש כמו חרב מתהפכת של יום הדין.

"שמש" פצצת מימן

[1]  המחקר, תחת הכותרת “Holy of Holies”   (קודש הקודשים) הוכן על ידי חוקר המודיעין של חיל האוויר האמריקאי .Warner d. Farr.  בסיומו של המחקר נמסרים פרטים על התפתחות ארסנל פצצות האטום והטילים הבליסטיים של ישראל משנת 1967 עד 1997 שלפיהם  יש בידי ישראל 400 פצצות אטומיות  ו"תרמו-נוקליאריות" הניתנות לשיגור.

[2]  בריה"ם כינתה אותה "איוואן האיום"  וארה"ב העניקה לה את השם  Tsar Bomba

[3] נובייה זמלייה – הארץ החדשה. ארכיפלג הררי שפסגותיו  מתנשאות לגובה של יותר מ-1000 מ'.  הארכיפלג מורכב משני איים גדולים באוקיינוס הקרח הצפוני. שימש אתר ניסויים גרעיניים סובייטי במשך שנים.

[4] בעיני ההדיוט נראה כי רק יודעי רז  מכירים את סוד ייצור פצצת המימן. אבל כיום, בעולם המידע הנגיש והמפורט באינטרנט, יכול כל בעל אמצעים,  כולל טרוריסט, להרכיב פצצת מימן. הקשת שאילתא בגוגל, למשל, "איך לבנות פצצה תרמו-גרעינית", מעלה מיד תשובה ברורה. למשל: באתר fas.org/nuke/hew/library/teller.html אפשר למצוא מאמר מפורט על אודות בניית פצצת מימן על פי שיטת טלר-אולאם, הקרויה "פצצת שני השלבים", כולל כל המרכיבים הטכניים והכימיים הנדרשים.

[5]  פצצת מימן "קטנה" יכולה להיחשב גם פצצה  של 1-2 מגה-טון שמשמעותה פיצוץ בעוצמה של  1-2 מיליון טונות ט.נ.ט