This post is also available in:
English (אנגלית)
הבאת כוחות לשטח מרוחק או עוין דורשת בדרך כלל מטוסים, מסוקים או תשתיות שיגור מתאימות. אמצעים אלה עלולים להיות רועשים וקלים יותר לאיתור, והפעלתם תלויה בפלטפורמות שלא תמיד זמינות בקרבת אזור המשימה. מצנח רחיפה ממונע חדש מפותח סביב תפיסה שונה: לאפשר ללוחם בודד להמריא באופן עצמאי, כשהוא נושא איתו את המערכת כולה.
חברת הסטארטאפ הבריטית Blakcro הציגה מצנח רחיפה ממונע לשימוש צבאי, המאפשר להחדיר כוחות ללא מסלול המראה וללא כלי טיס נוסף. לפי ממשלת בריטניה, המערכת מסוגלת לעבור בכוחות עצמה מרחק של עד 322 קילומטרים, ובכך עשויה להעניק לצוותים קטנים יכולת ניידות אווירית עצמאית במיוחד.
המערכת כולה מתוכננת להיכנס למארז בגודל של תרמיל. לאחר ההגעה לנקודת ההמראה ניתן, לפי הדיווחים, להרכיב אותה בתוך פחות משמונה דקות, גם בחשכה מוחלטת. לאחר מכן המפעיל ממריא בריצה מהקרקע, במקום להיות מוצנח או משוגר מכלי טיס אחר.
העצמאות הזו עשויה לאפשר לכוחות להמריא ממיקומים מבוזרים או מאולתרים שבהם הפעלת כלי טיס קונבנציונליים אינה מעשית.
על פי דיווח של NextGenDefense, מצנח הרחיפה מבוסס על שלדת טיטניום המיוצרת בבריטניה ותוכנן מראש תוך התחשבות בציוד צבאי. ניתן להפעיל אותו עם אפוד מגן ואמצעי ראיית לילה, וכן להתקין עליו סוגים שונים של התקנים לנשיאת נשק.
עבור משימות חשאיות, אחד המאפיינים המשמעותיים יותר של המערכת הוא החתימה הנמוכה שלה. לדברי החברה, היא מייצרת חתימות אקוסטיות, חזותיות ומכ"מיות נמוכות, ולכן עשויה להיות קשה יותר לגילוי בהשוואה לכלי טיס ממונעים גדולים במהלך משימות חדירה.
מאפיינים אלה עשויים להפוך את מצנח הרחיפה לרלוונטי עבור כוחות מיוחדים, משימות סיור ופעילויות נוספות שבהן נדרש להעביר לוחמים למרחקים משמעותיים ללא תלות במסוקים או במטוסי תובלה. גם המעטפת הלוגיסטית המצומצמת עשויה לאפשר לצוותים לשאת את המערכת ולהכין אותה לפעולה קרוב יותר לאזור שבו היא נדרשת.
הטכנולוגיה קיבלה תמיכה בהיקף של 6 מיליון ליש"ט, כ־8.1 מיליון דולר, ממשרד ההגנה הבריטי. החברה מחזיקה בחוזה לאספקת המערכות עד 2027, בעוד שהנחתים המלכותיים ורגימנט הצנחנים צפויים לערוך בחודשים הקרובים ניסויי שילוב.
לפי ממשלת בריטניה, מצנח הרחיפה כבר נמצא בשימוש מבצעי, וקיימים חוזים עבורו הן בבריטניה והן בקרב בעלות ברית בנאט"ו.
המערכת אינה מיועדת להחליף את התעופה הצבאית הקונבנציונלית. כושר הנשיאה, תנאי מזג האוויר, חשיפת המפעיל וביצועי הטיסה יקבעו באילו משימות השימוש במצנח רחיפה ממונע יהיה מעשי. במקום זאת, היא מספקת אפשרות נוספת למשימות שבהן יש חשיבות להימנעות ממסלולי המראה ולהפחתת התלות בכלי טיס תומכים.
במובן הזה, ייתכן שהמאפיין החשוב ביותר של המערכת אינו דווקא הטווח של 322 קילומטרים, אלא מה שהיא מוציאה מהמשוואה: הצורך בכלי טיס נוסף כדי להעלות את הלוחם לאוויר.
