This post is also available in:
English (אנגלית)
רחפני תקיפה מתאבדים יצרו משוואה מורכבת יותר ויותר עבור מערכי ההגנה האווירית. כלי טיס כמו Shahed-136 זולים יחסית, ניתנים לשיגור בכמויות גדולות ומסוגלים לעבור מרחקים ארוכים לעבר מטרות שתוכנתו מראש. ניתן אמנם להשמיד אותם באמצעות טילי קרקע-אוויר קונבנציונליים, אך שימוש חוזר במיירטים יקרים נגד רחפנים זולים בהרבה עלול להפוך במהירות לבלתי משתלם מבחינה כלכלית.
האתגר הולך ומחריף עם כניסתן לשירות של גרסאות מהירות יותר. בעוד שה־Shahed-136 המונע במדחף, המכונה גם Geran-2, מסוגל לטוס במהירות של כ־200 קמ"ש, גרסת Geran-3 המונעת באמצעות מנוע סילון נצפתה, לפי דיווחים, במהירויות של כ־400 עד 750 קמ"ש. המהירות הגבוהה מצמצמת משמעותית את הזמן הזמין לגילוי האיום וליירוטו.
חברת F-Drones האוקראינית פיתחה מיירט משודרג בשם LITAVR+, שנועד להתמודד עם האיום המתפתח. לדברי החברה, כלי הטיס הבלתי מאויש החדש מסוגל לעבור מהירות של 400 קמ"ש והשלים את שלב ניסויי המפעל.
על פי דיווח של Interesting Engineering, אחת היכולות המרכזיות של הפלטפורמה היא ניווט ללא תלות ב־GPS. ניווט לווייני משובש לעיתים קרובות בשדות קרב מודרניים באמצעות מערכות לוחמה אלקטרונית, ולכן רחפנים התלויים ב־GPS חשופים במיוחד לחסימות ולשיבושים. הרחפן משתמש במערכת ניווט חלופית, שנועדה לאפשר לו להמשיך בדרכו אל אזור היירוט גם כאשר אותות הלוויין אינם זמינים.
הרחפן מצויד גם במערכת הנחיה למטרה עבור השלב הסופי של היירוט. יכולת זו מאפשרת לו להשלים את ההתקרבות האחרונה למטרה מבלי שהמפעיל יצטרך לשלוט ידנית בכל תנועה, שהיא יתרון משמעותי בהתמודדות עם מטרות אוויריות מהירות, כאשר זמני התגובה קצרים במיוחד.
החברה טרם פרסמה מפרט טכני מלא של הגרסה המשודרגת, אך נתוני הדגם המקורי מספקים תמונה מסוימת לגבי התכנון. הגרסה הקודמת מגיעה למהירות של כ־350 קמ"ש, בעלת טווח של כ־40 קילומטרים ונושאת בראש הכלי ראש קרב במשקל של כ־510 גרם. זמן השהייה שלה באוויר עומד על כ־15 דקות, והיא כבר נמצאת בשימוש מבצעי.
תפיסת מיירטי הרחפנים נועדה לתת מענה לבעיה רחבה יותר בתחום ההגנה האווירית: כיצד להתמודד באופן כלכלי ובר־קיימא עם כלי טיס תוקפים המיוצרים בכמויות גדולות. במקום להסתמך באופן בלעדי על טילי הגנה אווירית קונבנציונליים, מיירטים ייעודיים מסוג זה יכולים להוסיף שכבת הגנה המותאמת במיוחד לאיומים בלתי מאוישים קטנים יחסית.
גם הייצור המקומי מהווה חלק מהמשוואה. לדברי החברה, הרכיבים המשמשים בכלי הטיס שלה מיוצרים כיום באופן מקומי, מה שמצמצם את התלות בספקים זרים ועשוי לאפשר להגדיל את קצב הייצור במהירות רבה יותר.
למרות השלמת ניסויי המפעל, הרחפן עדיין נדרש לעבור שלבי פיתוח ובחינה נוספים, ויעילותו מול רחפני תקיפה המונעים במנועי סילון תהיה תלויה בסופו של דבר בתנאים המבצעיים. עם זאת, השילוב בין מהירות גבוהה יותר, ניווט שאינו תלוי ב־GPS והנחיה בשלב הסופי ממחיש כיצד טכנולוגיות היירוט ממשיכות להתפתח במקביל לאיומי הרחפנים שאותם הן נועדו לעצור.
