This post is also available in:
English (אנגלית)
מעקב רציף אחר שדה הקרב הוא אחד האתגרים המרכזיים במבצעים צבאיים מודרניים. רחפנים רגילים מוגבלים בקיבולת הסוללה או בכמות הדלק שהם נושאים, ולכן נדרשים לנחות לעיתים קרובות לצורך תדלוק, טעינה ותחזוקה. לוויינים מספקים כיסוי רחב, אך אינם יכולים להישאר באופן רציף מעל אותה נקודה, בעוד שהפעלת מטוסים מאוישים למשימות ממושכות כרוכה בעלויות גבוהות. הפער בין הפלטפורמות הללו מגביר את העניין בכלי טיס בלתי מאוישים המסוגלים לשהות בגובה רב במשך שבועות ברציפות.
חברת Icarus מפתחת פתרון מסוג זה באמצעות APOLLO, שהוא כלי טיס בלתי מאויש המונע באנרגיה סולארית, שנועד לפעול בסטרטוספרה, בגובה של יותר מ־18,288 מטרים. טיסה בגבהים אלה מאפשרת לכלי הטיס לפקח על שטחים נרחבים, תוך שהוא פועל מעל נתיבי התעופה האזרחיים ומעל מרבית תופעות מזג האוויר.
הרחפן מופעל באמצעות אנרגיית השמש, ולכן מיועד לשהייה ממושכת באוויר ללא צורך בתדלוק קונבנציונלי. לדברי החברה, הוא מסוגל לספק כיסוי רציף של שטח המשתרע על פני עד 7,500 קילומטרים רבועים, תוך העברת נתוני החיישנים בהשהיה של 5 עד 10 אלפיות השנייה בלבד. שילוב זה של כיסוי רחב וזמני תגובה כמעט מיידיים נועד לתמוך במשימות הדורשות תצפית רציפה על אותו אזור.
על פי דיווח של NextGenDefense, הפלטפורמה מבוססת על ארכיטקטורה מודולרית, המאפשרת לשדרג את המטע"דים ואת המערכות המותקנות עליה מבלי להחליף את כלי הטיס כולו. מעבר למשימות מודיעין, סיור ותצפית (ISR), הרחפן מיועד גם לשמש כממסר תקשורת וכפלטפורמה להעברת נתונים, ובכך להרחיב את הקישוריות בין כוחות הפועלים במרחקים גדולים או באזורים שבהם אין תשתיות תקשורת זמינות.
מאפיין חשוב נוסף הוא יכולת הפריסה המהירה. לדברי החברה, ניתן להביא את הרחפן למצב מבצעי בתוך שעות ספורות, ולאחר מכן להותירו במשימה במשך שבועות, ובכך לצמצם את הצורך בהמראות חוזרות ובהעברת הפלטפורמה ממקום למקום, שהם תהליכים הנפוצים ברחפנים הפועלים בגובה נמוך יותר.
הפעילות בסטרטוספרה מציבה גם אתגרים הנדסיים משמעותיים. הטמפרטורות עשויות לרדת עד למינוס 80 מעלות צלזיוס, ולכן נדרשות מערכות מתקדמות לניהול תרמי ולהגנה על הרכיבים מפני תנאי הסביבה הקיצוניים. החברה מפתחת בימים אלה אבות טיפוס גדולים יותר, במטרה לאמת את ביצועי המערכות הללו לקראת ניסויי טיסה מבצעיים.
פלטפורמות בעלות שהייה ממושכת בגובה רב מעוררות עניין גובר, משום שהן משלבות חלק מהיתרונות של לוויינים ושל מטוסים קונבנציונליים. עבור גופי ביטחון, יכולות מתמשכות של מודיעין, סיור ותצפית, ממסר תקשורת ורישות שדה הקרב הופכות לחשובות יותר ככל שהמבצעים מתפרסים על פני שטחים רחבים יותר. רחפן סולארי המסוגל לשהות מעל אזור מסוים במשך שבועות עשוי לספק מודעות מצבית רציפה ולתמוך ברשתות הפיקוד והשליטה, מבלי להסתמך באופן בלעדי על לוויינים.
הפלטפורמה כבר השתתפה בניסויים עם צבא ארצות הברית במספר אתרים צבאיים, בהםWhite Sands Missile Range, Pacific Missile Range Facility, National Training Center ובסיס הצי האמריקני בגואם. ככל שהפיתוח יתקדם, הפלטפורמה עשויה להפוך לצעד נוסף בדרך לדור חדש של כלי טיס סטרטוספריים, המסוגלות לספק יכולות חישה ותקשורת ממושכות מגבול החלל.
