This post is also available in:
English (אנגלית)
איתור אדם בשטח פתוח, במיוחד בסביבה עוינת וללא תקשורת רציפה, נחשב לאחד האתגרים המורכבים ביותר בעולם החיפוש וההצלה. כאשר מדובר בשטח הררי או מדברי, ללא תשתיות וללא מיקום מדויק, גם אמצעי איתור מתקדמים מתקשים לספק מענה מהיר ואמין. על רקע זה, פרסום חדש בארה"ב, בעקבות מבצע להצלת טייס שנפל באיראן, מעלה טענה יוצאת דופן: שימוש במערכת שמסוגלת לזהות פעימות לב ממרחקים גדולים לצורך איתור אדם נעדר.
לפי הדיווח, המערכת (שמכונה "רחש רפאים") מבוססת על מגנטומטריה קוונטית – תחום המשתמש בחיישנים רגישים במיוחד לזיהוי שדות מגנטיים חלשים מאוד. חיישנים מסוג זה, לעיתים מבוססי יהלום, כבר משמשים כיום ביישומים רפואיים כמו הדמיה לבבית ומוחית. הרעיון הטכנולוגי הוא למדוד את החתימה האלקטרומגנטית הזעירה שמייצר שריר הלב, לעבד את האות באמצעות אלגוריתמים מתקדמים, ולבודד אותו מרעשי רקע.
כאן נכנסת שכבת הבינה המלאכותית: מערכות עיבוד נתונים נדרשות להתמודד עם כמויות גדולות של הפרעות, החל מרעש סביבתי ועד אותות ביולוגיים של בעלי חיים. לפי הפרסום, שילוב בין חיישנים רגישים ל-AI מאפשר סינון מתקדם של הנתונים והפקת מיקום אפשרי של מטרה אנושית.
עם זאת, הקהילה המדעית מטילה ספק משמעותי ביכולת כזו בקנה מידה מבצעי. לפי פיזיקאים בתחום, עוצמת השדה המגנטי של הלב נחלשת במהירות רבה ככל שמתרחקים ממקורו, וכבר במרחק של סנטימטרים בודדים קשה למדוד אותו ללא תנאי מעבדה מבוקרים. במרחקים של מטרים, ובוודאי קילומטרים, האות נחלש לרמה זניחה ביחס לרעש הסביבתי.
בהיבט הביטחוני, עצם הרעיון מדגיש מגמה רחבה יותר: שילוב בין חיישנים מתקדמים, עיבוד נתונים ובינה מלאכותית לצורך איתור, מעקב והבנה של סביבה מבצעית. גם אם היישום הספציפי שנדון אינו ישים כיום, תחומים כמו חישה מרחוק, זיהוי ביומטרי לא פולשני ואנליטיקה מתקדמת ממשיכים להתפתח ולהשפיע על יכולות מודיעין וחיפוש.
בסופו של דבר, הפער בין ההבטחה הטכנולוגית לבין המגבלות הפיזיקליות נותר משמעותי. אך עצם הדיון מצביע על כיוון ברור: חיישנים רגישים יותר ואלגוריתמים חכמים יותר ממשיכים לדחוף את גבולות היכולת לאתר בני אדם גם בתנאים הקשים ביותר.
