This post is also available in:
English (אנגלית)
מבצעים אוויריים מודרניים נשענים יותר ויותר על הספקטרום האלקטרומגנטי. מכ"מים, קישורי תקשורת, רשתות הכוונה ומערכות שליטה ברחפנים תלויים בגישה רציפה לתדרי רדיו ולאותות נלווים. שיבוש רשתות אלו עלול לפגוע בתיאום מערכי ההגנה האווירית ולהגביל את יכולת התגובה של היריב. במקביל, מערכות תקיפה אלקטרונית קונבנציונליות הן לרוב גדולות, מורכבות ומשולבות בפלטפורמות אוויריות ייעודיות בלבד.
מערכת תקיפה אלקטרומגנטית מודולרית חדשה שנבחנה לאחרונה נועדה להפוך את היכולת הזו לגמישה ונגישה יותר. המערכת עברה ניסויי טיסה ע"י בריטניה, בשיתוף חיל האוויר האמריקאי, כשהיא מותקנת במארז חימוש על גבי מטוס ניסוי המדמה כלי טיס בלתי מאויש מקבוצות 4 או 5 – הקטגוריות הגדולות ביותר בסיווג הרחפנים של משרד ההגנה האמריקאי.
החומרה הקומפקטית נגזרת ממערכות תקיפה אלקטרונית אוויריות עתירות ביצועים, אך עוצבה מחדש במבנה מוקטן. כך ניתן לשלב אותה במגוון רחב יותר של פלטפורמות, תוך הפעלת תוכנות מוכחות ללחימה נגד מערכי C5ISRT – כלומר רשתות פיקוד, שליטה, תקשורת, מחשוב, סייבר, מודיעין, תצפית, סיור ורכישת מטרות. על פי דיווח של Interesting Engineering, סדרת הניסויים הוכיחה כי התצורה המוקטנת מסוגלת לייצר אפקטים אלקטרומגנטיים, תוך שמירה על תאימות ליישומי תוכנה של צד שלישי.
הקטנת הממדים ודרישות ההספק נועדה לאפשר פריסה מבוזרת של יכולות תקיפה אלקטרומגנטית על פני מספר רב של פלטפורמות, במקום להסתמך על מספר מצומצם של מטוסים ייעודיים. הארכיטקטורה המודולרית מאפשרת התאמה למגבלות פלטפורמה שונות, לרבות כלי טיס בלתי מאוישים, מטוסי קרב שיתופיים, כלי רכב קרקעיים ועמדות קבועות.
מנקודת מבט ביטחונית, כלי לוחמה אלקטרומגנטית הניתנים להרחבה הופכים לרלוונטיים יותר ככל ששדות הקרב נעשים מקושרים יותר. היכולת לפרוס שיבוש או דיכוי אותות מרחפנים או מנכסים קרקעיים תומכת בגישה רב־שכבתית לדיכוי הגנה אווירית ולסיכול איומי טילים ומערכות בלתי מאוישות מתקדמות.
הקונספט משקף מגמה רחבה של שילוב בין מערכות מתקדמות עתירות ביצועים לבין צמתים אלקטרוניים מבוזרים וזולים יותר. באמצעות התאמת חומרה מוכחת למארזים קטנים ומודולריים, הגישה שואפת להרחיב את הגישה ליכולות תקיפה אלקטרומגנטית במגוון רחב יותר של משימות ופלטפורמות.
