This post is also available in:
English (אנגלית)
במבט ראשון, צוללות דיזל נראות כמי שסותרות את חוקי הפיזיקה הבסיסיים. מנועי דיזל זקוקים לחמצן לצורך בעירה, אך כלי השיט הללו מבלים חלק ניכר מזמנם מתחת לפני המים. הפעלת מנוע בעירה קונבנציונלי בעומק הים אינה אפשרית ללא אספקת אוויר רציפה ופינוי גזי פליטה — שני תנאים שהיו פוגעים באופן מיידי בחשאיות. הפתרון, שפותח לפני יותר ממאה שנה, טמון בהפרדה בין אופן ייצור האנרגיה לבין אופן ההנעה.
צוללות קונבנציונליות מודרניות פועלות במבנה דיזל־חשמלי המבוסס על שני מערכים מחוברים. בעת הפלגה על פני השטח או בעומק רדוד באמצעות תורן שנורקל, מנועי הדיזל פועלים כגנרטורים. הם טוענים מצברי אנרגיה גדולים המותקנים על גבי הצוללת, ולעיתים גם מספקים כוח ישיר להנעה. כאשר הצוללת צוללת לעומק, מנועי הדיזל מושבתים לחלוטין. ההנעה התת־ימית מתבצעת באמצעות מנועים חשמליים, השואבים אנרגיה מהסוללות.
על פי דיווח של Interesting Engineering, הסידור הזה פותר שתי בעיות בו־זמנית. ראשית, הוא מבטל את הצורך בחמצן בזמן שהייה מתחת למים. שנית, הוא מצמצם משמעותית את החתימה האקוסטית. מנועים חשמליים מייצרים רעש מכני נמוך בהרבה ממנועי בעירה, ולכן צוללות הפועלות על סוללות נחשבות לשקטות במיוחד בעת פעילות תת־ימית. במשימות סיור חופי, איסוף מודיעין ופטרול, פרופיל רעש נמוך זה מהווה יתרון משמעותי.
עם זאת, הסיבולת אינה בלתי מוגבלת. הסוללות מתרוקנות בשלב מסוים ויש לטעון אותן מחדש. באופן קונבנציונלי, הדבר מחייב עלייה לפני השטח או הפעלת שנורקל — תורן המורם מעט מעל קו המים לצורך יניקת אוויר ופינוי גזי פליטה בזמן שמנועי הדיזל פועלים. השנורקל מגביר את הסיכון לגילוי, שכן התורן והפליטות יוצרים חתימות ניתנות לזיהוי.
כדי להאריך את משך השהייה מתחת למים, עיצובים חדשים רבים משלבים מערכות הנעה בלתי תלויות באוויר (AIP). טכנולוגיות אלו מייצרות חשמל ללא הסתמכות על חמצן אטמוספרי, ומאפשרות לצוללות להישאר שקועות במשך שבועות במהירויות נמוכות לפני הצורך בטעינה מחודשת באמצעות מנועי דיזל. אף שהן אינן משתוות לסיבולת הכמעט בלתי מוגבלת של צוללות גרעיניות, צוללות דיזל־חשמליות נותרות אטרקטיביות בשל עלויות נמוכות יותר ותחזוקה פשוטה יחסית.
מנקודת מבט ביטחונית, מודל ההנעה ההיברידי ממשיך למלא תפקיד חשוב. צוללות דיזל־חשמליות מספקות פתרון חסכוני ושקט במיוחד לפעילות בזירות חופיות ולשלילת ים. בעת פעולה על סוללות, החתימה האקוסטית שלהן עשויה להתקרב לזו של חלק מהפלטפורמות הגרעיניות השקטות ביותר, ובכך להקשות על מאמצי גילוי במים מאוימים.
העיקרון הבסיסי נותר פשוט: לייצר אנרגיה כאשר יש גישה לאוויר, לאחסן אותה ביעילות, ולהשתמש בה בשקט בעת צלילה. יותר ממאה שנים לאחר שהוצג לראשונה, עקרון ההפרדה בין ייצור אנרגיה להנעה ממשיך להגדיר כיצד צוללות קונבנציונליות נשארות נסתרות מתחת לפני המים.
