This post is also available in:
English (אנגלית)
שיטה חדשה למחזור כימי עשויה סוף־סוף להציע פתרון בר־קיימא לאחד מהפלסטיקים העמידים ביותר שנוצרו אי פעם. חוקרים מאוניברסיטת ברמינגהם ואוניברסיטת ניוקאסל פיתחו תהליך פשוט ובעל צריכת אנרגיה נמוכה, שמפרק את הטפלון — הפולימר המוכר בעיקר בזכות ציפויי ה־"נון־סטיק" שלו — לחומרים שימושיים שניתן לעשות בהם שימוש חוזר.
טפלון (PTFE) נחשב במשך עשרות שנים לחומר עמיד במיוחד בפני חום וכימיקלים. אולם אותן תכונות שהפכו אותו לכל־כך שימושי, הפכו גם את מחזורו או סילוקו הבטוח לכמעט בלתי אפשריים. כאשר שורפים אותו או מאפשרים לו להתפרק, הוא עלול לשחרר "כימיקלים נצחיים" — חומרים שאינם מתפרקים ונשארים בסביבה במשך עשרות שנים.
הגישה החדשה, שתוארה בכתב העת Journal of the American Chemical Society, מחליפה טמפרטורות גבוהות וממסים קשים בתנועה מכנית ובמתכת נפוצה. על ידי טחינת PTFE עם נתרן במכל פלדה אטום, מתרחשת תגובה בטמפרטורת החדר — תוך שימוש באנרגיה מכנית במקום בחום להנעת התהליך.
על פי דיווח של Interesting Engineering, תגובה "מבוססת־נענוע" זו שוברת את הקשרים החזקים בין אטומי הפחמן והפלואור שבטפלון, ומפיקה פחמן בלתי מזיק ונתרן פלואוריד — אותו תרכובת יציבה הנמצאת גם במשחת שיניים. חשוב מכך, בנתרן פלואוריד ניתן לעשות שימוש חוזר ישירות (מבלי לטהר אותו) לשם ייצור תרכובות פלואור חדשות, המשמשות בתעשיות התרופות ובחומרים מתקדמים.
הפלואור הוא יסוד חיוני המשומש בכשליש מהתרופות המודרניות ובמגוון רחב של מוצרים בעלי ביצועים גבוהים, אך בדרך כלל הפקתו נעשית בתהליכים עתירי אנרגיה ומזהמים. לכן, שחזור פלואור מפסולת קיימת עשוי להפחית את ההשפעה הסביבתית הן של הייצור והן של תהליכי הפסולת.
הצוות אימת את טוהר תוצרי התגובה באמצעות ספקטרוסקופיית תהודה מגנטית גרעינית (NMR) במצב מוצק, ואישר שהתהליך מפיק נתרן פלואוריד נקי לחלוטין ללא תוצרי לוואי בלתי רצויים.
מעבר להצעת פתרון נקי יותר לסוף חייהם של מוצרי טפלון, השיטה עשויה לסלול את הדרך ליצירת "כלכלה פלואורית מעגלית" – שבה היסוד משוחזר ונעשה בו שימוש חוזר במקום לכרותו מחדש. בשילוב של פשטות, יעילות ואחריות סביבתית, שיטת המחזור בטמפרטורת החדר הזו עשויה לשנות את האופן שבו תעשיות מתייחסות לחומרים פלואוריים ולפסולת הנלווית להם.
ניתן למצוא את ההודעה לעיתונות המקורית כאן.
