אגוזי: גוברת הדרישה למערכות נשק ישראליות בשיגור מרחוק

אגוזי: גוברת הדרישה למערכות נשק ישראליות בשיגור מרחוק

This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

מאת אריה אגוזי

דרישה גוברת למערכות נשק משוגרות ממרחק, מפיתוח ישראלי.

זוהי התוצאה של מאות תקיפות אוויר שביצע חיל האוויר הישראלי בסוריה וגם בעיראק על פי פרסומים זרים, במאמץ לסכל את תוכניתה של איראן לצייד את חיזבאללה ברקטות מדויקות.

הדרישה כבר הביאה את התעשיות הביטחוניות הישראליות להאצת הייצור של מערכות נשק מדויק מתקדם בשיגור מרחוק. 

הצורך באמצעי לחימה כאלה, הנושאים ראשי קרב משוכללים, אינו חדש, אבל למעלה מ-250 תקיפות אוויר שביצע צה"ל בסוריה בשנה שעברה הציבו צורך מבצעי זה בעדיפות גבוהה יותר.

לפי מקורות זרים, חיל האוויר הישראלי ביצע תקיפות רבות בסוריה תוך מעבר במרחב האווירי הלבנוני. ללבנון אין מערכות הגנה אווירית שיכולות לאיים על מטוסי חיל האוויר הישראלי.

לפי מקורות חדשות רוסיים, כמה מהתקיפות האחרונות בסוריה כללו את השימוש בטיל האוויר-קרקע הישראלי Rampage.

ה-Rampage פותח במשותף על ידי התעשיה הצבאית שנרכשה בינתיים על ידי אלביט, והתעשיה האווירית. 

על פי החברות, ראש הנפץ של ה-Rampage, הטיל ומערכת הניווט המתקדמת מאפשרות ביצוע משימות תקיפה מדויקות ביותר נגד מטרות באיכות גבוהה, מוגנות היטב.

החברות הישראליות טוענות כי ל-Rampage יכולת חדירה אופטימלית לאזורים מוגנים. הדיוק שלו מונע נזק לסביבה בעלות נמוכה ביותר בהשוואה לפתרונות קיימים. המטרות שמתאימות בצורה הטובה ביותר ליכולות הטיל החדש כוללות מרכזי תקשורת ופיקוד, בסיסי חיל אוויר, מרכזי תחזוקה, תשתיות ומטרות רבות ערך בשטח המוגנות על ידי מערכות נ"מ. ה-Rampage מסוגל לפעול בכל תנאי מזג אוויר, ביום ובלילה. משקלו הכולל של הטיל 570 ק"ג, ואורכו 4.7 מ'.

מערכת נשק נוספת לשיגור מרחוק, יותר נכון משפחה של מערכות נשק, היא הפצצות החכמות Spice מתוצרת רפאל.

ערכות ההנחיה Spice 1000 ו-Spice 2000 ממירות ראשי נפץ חודרים בעלי יעדים כלליים, "פצצות טיפשות" לאמצעי תקיפה מדויקים מרחוק.

לערכת ה-Spice 1000 המיועדת לראשי נפץ במשקל 454 ק"ג כגון ה-MK-83 ו-RAP1000 יש טווח של 100 ק"מ.

ערכת ה-Spice 2000 המיועדת למטרות כלליות או ראשי נפץ חודרים במשקל 907 ק"ג, כגון ה-MK-84, RAP-2000, BLU-109, יש טווח של 60 ק"מ.

לפי רפאל, תכנון המשימה לדגמי משפחת ה-Spice מבוצע באוויר או על הקרקע, תוך שימוש בנתוני מטרה כמו קואורדינטות מטרה, זווית ואזימוט פגיעה, תמונות ונתונים טופוגרפיים, כדי ליצור משימה עבור כל מטרה. הטייס מקצה משימה לכל אמל"ח לפני השחרור.

האמל"ח משוחרר מחוץ לאזור האיום ומתקדם אוטונומית לעבר אזור המטרה.

ברפאל טוענים כי כשהוא מגיע קרוב למטרה, האלגוריתם הייחודי של ה-Spice להתאמת זירה משווה את התמונה האלקטרו-אופטית המתקבלת בזמן אמת דרך מאתר הנשק עם נתוני יחוס משימה השמורים בזכרון מחשב הנשק, ומתאים את נתיב הטיסה בהתאם. 

בשלב ההתבייתות, לאחר השלמה מוצלחת של תהליך התאמת הזירה, ה-Spice מבצע הרכשה אוטומטית של המטרה.

הנשק מתביית בצורה מדויקת ואוטונומית על המיקום המדויק של המטרה בזווית והאזימוט שהוגדרו מראש.

ל-Spice יש יכולות יום ולילה ופעולה בתנאי מזג אוויר קשים, על בסיס המאתר הכפול שלו CCD/IIR. יכולת הרכשת המטרה האוטומטית מיושמת על ידי טכנולוגיית התאמת זירה יחודית.

לאחרונה, רפאל הוסיפה חבר נוסף למשפחת אמצעי הלחימה לשיגור מרחוק, ה-Spice-250.

בניגוד לחברים האחרים במשפחה זו, המגיעים בצורה של ערכה שמוצמדת לפצצות רגילות במשקל 454 ו-907 ק"ג, הפעם מספקת החברה הישראלית מערכת  מלאה.

ניתן לטעון ל-Spice-250 של רפאל 100 מטרות אופטימליות באזור נתון.

אריה אגוזי, עורך ראשי, iHLS