מומחה בינ"ל לניהול אסונות: השימוש בכלים בלתי מאוישים באסונות הולך ומתרחב באופן דרמטי
This post is also available in: 
English (אנגלית)
פרופסור יצחק אשכנזי, מומחה בינ"ל לניהול אסונות ומנהיגות בשעת חירום, חוסן קהילתי ואירועים רבי נפגעים, אשר נחשב לאחד המומחים המובילים בעולם במוכנות רפואית למצבי חירום מורכבים ואסונות, אומר ל-iHLS כי השימוש בכלים בלתי מאוישים בחירום למניעה ולטיפול באסונות הולך ומתרחב באופן דרמטי. לדבריו, אנו רואים שימוש נרחב ברחפנים וכלים בלתי מאוישים נוספים בהתמודדות עם וירוס הקורונה בסין, אך הוא עדיין לא מספיק.
שלטונות סין עושים שימוש נרחב בכלים בלתי מאוישים בהתמודדות עם נגיף הקורונה, הן כאמצעי למניעת הידבקות וצמצום המגע האנושי, הן ככלי שמקל את העומס על אנשי הצוות הרפואי והן ככלי שליטה ובקרה מרחוק. השימוש הנרחב בכלים טכנולוגיים בהתמודדות עם מצבי חירום ואסונות ובהצלת חיים הוא תחום עיסוק מרכזי של פרופסור יצחק אשכנזי.
פרופ' אשכנזי ייקח חלק בוועדת ההיגוי של אירוע InnoTech Tel Aviv Expo – אירוע החדשנות והטכנולוגיה של קבוצת iHLS בתחום HLS וסייבר, שיתקיים בחודש נובמבר בגני התערוכה בתל אביב.
אשכנזי כיהן כמנהל הפרויקט למוכנות לטרור אורבני ב-NPLI Harvard University. הוא משמש גם כמרצה מן המניין במחלקה לאפידמיולוגיה באוניברסיטת Emory; מרצה מן המניין לניהול אסונות ב-UGA; מרצה לרפואת אסונות באוניברסיטת בן גוריון בנגב; מייסד מרכז NIRED במרכז האקדמי למשפט ועסקים בר"ג; מפקד ב-Mobile Med One Foundation; חבר בבורד של Israel Homeland Security; ויועץ לאוניברסיטת Harvard, המרכז לבקרה ומניעת מחלות בארה"ב, המחלקה לבריאות והמחלקה לביטחון המולדת בממשל האמריקאי, FEMA, הבית הלבן, הבנק העולמי, מכון High Treat בארה"ב, Tactical Combat Casualty Care בארה"ב, המשחקים האולימפיים בריו, משרד ההגנה הברזילאי India NDMA, SAMUR – Protección Civil, משרד הבריאות הסיני וסוכנויות לאומיות ובינלאומיות אחרות.
פרופ' אשכנזי שימש כקצין רפואה ראשי של פיקוד העורף בצה"ל והמתאם הרפואי הלאומי לארועים רבי נפגעים ולאסונות, והוביל צוותים רפואיים במשלחות לסיוע לניצולים מהתקפת הטרור בשגרירות ארה"ב בניירובי (אוגוסט 1998), ניצולי רעידת האדמה בטורקיה (אוגוסט ונובמבר 1999) וביוון (ספטמבר 1999).
במהלך 30 השנים האחרונות, פרופ' אשכנזי מתמקד יותר ויותר בניהול אסונות ולקח חלק במשלחות הומניטריות באסיה, אפריקה, דרום אמריקה ואירופה.
בישראל הוא זכור היטב כמי שעמד בראש המשלחת הרפואית של פיקוד העורף לחילוץ נפגעי רעידת האדמה בטורקיה בשנת 1999, שם הוא היה שותף לחילוץ של הילדה הישראלית שירן פרנקו, מבין ההריסות.
לדברי פרופסור אשכנזי, בעתיד, הרחפנים ישמשו את כול אחד מארגוני החירום לרבות: משטרה, כיבוי אש, שירותי אמבולנסים, פיקוד העורף, משטרת התנועה, רשויות מקומיות ועוד. סביר להניח שתוך זמן קצר, ארגוני חירום יכניסו רחפנים לתרגילים שהם מבצעים, ובהמשך גם לשיגרת העבודה שלהם. בין השימושים השונים שפרופ' אשכנזי מדבר עליהם הוא מציין את התחומים הבאים:
ריסוס ממוקד: באמצעות הרחפן ניתן לבצע ריסוס ממוקד, באזורים עם נגישות נמוכה, ומבלי לסכן את המרססים.
מודיעין אפידמיולוגי: באמצעות מצלמות הרחפן ניתן למפות ולאתר מיקום של חולים, מיקום של נשאי מחלות, מיקום של גופות, צירי גישה נוחים לטיפול ועוד.
תקשורת ישירה: במקרים בהם התקשורת לקויה, ניתן ליצור קשר ישיר עם קהילות המנותקות מתקשורת.
וידאו קונפרנס רפואי: ניתן להתייעץ ישירות עם רופא או אחות, ולקבל הנחיות מניעה וטיפול.
חלוקת תרופות: ניתן באמצעות הרחפן לשגר תרופות וחומרי מניעה ישירות ליעד הנדרש.
הטסת דגימות דם, רוק והפרשות: ניתן באמצעות הרחפן להעביר דגימות מהאזור הנגוע, למעבדה, בצורה סטרילית ומבלי לחשוש להדבקת אחרים.
שליטה על ניהול האירוע: באמצעות הרחפנים ניתן לקבל תמונה אותנטית של התנהלות האירוע, ובדגש על איזורי ההסגר, צירי הגישה, בתי חולים ארעיים ועוד.
בדיקת תשתיות וסניטציה: באמצעות הרחפן ניתן לבחון תקינות של מערכות מים, ביוב וכדומה, כדי לאתר אי תקינות העלולה להחמיר את האסון האפידמיולוגי ולהפיץ ביתר שאת את המחלה.
ניטרול ממוקד של מחוללי המגיפה: בימים אלו מנסים לברר מה המקור למגיפה הנוכחית. קיימות מספר השערות. מה שבטוח הוא שהמקור הוא בעל חיים כלשהו. במקרים אלו, כדי לוודא זאת, ניתן באמצעות הרחפן ללכוד את החיה ולהביא אותה למעבדה לבדיקה. במידה ומתברר שחיה מסוימת היא המקור, ניתן לחסל אותה באופן ממוקד. במקביל ניתן גם לאתר להקות של החיה, לעקוב אחריהן ואף לנטרל אותם. לעיתים הנגיף מופץ גם באמצעות יתושים (כמו נגיף הזיקה), וגם אז ניתן ללכוד אותם באמצעות הרחפן ולהביאם לבדיקה במעבדה.
ניטור איכות אויר: ניתן להתקין על הרחפן סנסורים לניטור איכות האויר באזורים אפידמיים, ואף לנטר את הרמה הרצויה של ריסוס סביבתי.
בינה מלאכותית: כמובן ניתן לרכז את כול הידע הנצבר באמצעות הרחפנים, והידע הרפואי, ולשפר את הטיפול המניעתי והרפואי באמצעות הבינה המלאכותית.
הדרכת אזרחים: באמצעות הרחפן ניתן להקרין סרטונים, תמונות ומצגות, ולהדריך אוכלוסיות ספציפיות כיצד להתנהג.
שוק הרחפנים סובל היום מרגולציה כבדה, ולהערכת פרופ' אשכנזי, השוק ימשיך ויסבול מרגולציה מסיבית, אך זוהי רגולציה של שגרת החיים, ובמהלך אסון הכול משתנה. "מכריזים "מצב חירום" וכול כללי המשחק משתנים באופן חד, כשהמטרות העיקריות הן: הצלת חיים, מניעת סבל והגברת החוסן הקהילתי. לכן סביר להניח, שבכל אסון משמעותי, המדינה תתיר שימוש נרחב ברחפנים. כמובן הבעיה העיקרית היא, שאין עדיין מספיק מומחים בעולם היודעים להגדיר את מאפייני הרחפנים שישמשו את המענה לאסון".
מעוניינים לדעת עוד על פתרונות טכנולוגיים בשעת חירום? השתתפו ב-iHLS InnoTech Expo Tel Aviv – ארוע החדשנות והטכנולוגיות הגדול בישראל בתחום HLS וסייבר – ב-18-19 בנובמבר, 2020 באקספו תל אביב, ביתן 2.
