לחצות או לא לחצות? רחפנים יפתרו את הדילמה

This post is also available in: English (אנגלית)

כלי טיס בלתי מאוישים מסוגלים לספק פיתרון יעיל וזול להפקת נתונים על תשתיות רכבת. בעוד שקיימים קווים מנחים לבניית צמתים בין כבישים מהירים למסילות רכבת כדי למנוע מצב שמכוניות ייתקעו על הפסים, לא קיימים עדיין נוסחה או ערך-סף להערכה האם צומת קיימת מהווה סיכון לכלי רכב בעלי מרכב נמוך, או האם יש להתריע על מקומות כאלה כגורמי סיכון. 

נתונים שנאספים מרחפנים, הן באמצעות פוטוגרמטריה (ביצוע מדידות מתוך תמונות) והן דרך מדידות אור לייזר LiDAR, מסוגלים להפיק מודלים תלת-מימדיים מדויקים מאוד לגבי צמתים בפרופיל גבוה. אבל מודלים של LiDar דורשים ציוד הרבה יותר יקר, ועיבוד הנתונים כרוך בעבודה אינטנסיבית יותר בהשוואה לפוטוגרמטריה. 

בדומה לדרך שבה נהגים מוזהרים מפני גשר נמוך באמצעות הודעה על גובה הגשר, הדוח מציע שנהגי משאיות ואוטובוסים יוזהרו מפני מפגשי צומת בולטים מקו הקרקע על ידי ציון גובה תחתית הרכב מהכביש, כקריטריון הנדרש למעבר. הפוטוגרמטריה מציעה דרך יעילה וחסכונית למידול הצמתים, אבל עדיין לא קיימת התוכנה לניתוח המודלים.

מחקר חדש של מינהל מסילות הרכבת הפדראלי בארה"ב, ה-FRA, בחן את השימוש ברחפנים לצורך הפקת מודלים תלת-מימדיים מדויקים למטרה זו.

משימת המחקר, שבוצע על ידי מרכז Volpe של מחלקת התחבורה, היתה להעריך את ההיתכנות של בחינת הצמתים המוגבהים באמצעות פוטוגרמטריה או LiDAR המורכבים על רחפן. 

הציפיה היא שאם אמצעי זה יוכח כזול ומהיר, ניתן יהיה לסמן בצורה יעילה את הצמתים המסוכנים הבולטים מקו הכביש ולספק לנהגים אזהרה ברורה שתיידע אותם אם הם עלולים להתקע באמצע הצומת.

אחד הממצאים העיקריים של הדוח גורס כי הפוטוגרמטריה בעזרת נקודות בקרת קרקע יכולה לספק מודלים באותה רמת דיוק כמו ה-LiDAR אך בעלויות הרבה יותר נמוכות.

לפי progressiverailroading.com, הדוח ממליץ ל-FRA להשיג את היכולת הזו ולעבוד עם מינהל הכבישים המהירים הפדראלי כדי לספק מידע טוב יותר לנהגי רכב נמוך. ההמלצה היא לפתח כלי תוכנה שמסוגל לנתח מודלים תלת-מימדיים של צמתים מוגבהים כדי לייצר מספר אחד: גובה הקרקע באינצ'ים, הנדרש כדי שרכב בעל בסיס גלגלים של כ-9 מטר (המרחק בין מרכזי הגלגלים האחורי והקדמי) יוכל לעבור בצורה בטוחה.