מיחשוב קוונטי והפיקוח על יצוא דו שימושי

This post is also available in: English (אנגלית)

מאת עמירם הלוי

האם ישראל עומדת להפוך מאומת הסייבר לאומת הקוונטום? במידה וכן, חברות העוסקות ביצוא כלים ופיתוחים שונים של טכנולוגיית מחשוב קוואנטי – כדאי שיבדקו שמוצרי החברה פטורים מפיקוח בבואן לייצא אותם. 

בלי להיכנס לפירוט פיזיקלי או חישובי מורכב מדי – ניתן לומר שמיחשוב קוואנטי (Quantum Computing) מאפשר למחשב הנעזר בו יכולות עיבוד גבוהות יותר – בכמויות המידע, במהירות העיבוד ובמשאבים הדרושים לו.

במחשוב ובמתמטיקה קיימות בעיות שמחשבים קלאסיים לא מסוגלים לפתור, אבל מחשב קוואנטי מאפשר לפתור אותן בשניות. לא כי מחשב קוואנטי מהיר יותר, אלא כי הוא הופך את הבעיה לפשוטה יותר משום שהוא עובד בדרך שונה של חישובים.

אחד היישומים האפשריים הידועים של המחשוב הקוונטי הוא פיצוח עקרון יסודי בהצפנה המודרנית (RSA), המבוסס על מכפלה של שני מספרים ראשוניים גדולים, שמחשבים "קלאסיים" מתקשים בפיצוח. 

ישומים של התאוריה הקוונטית כוללים לייזרים, שבבים מוליכים למחצה, מוליכי על, מחשוב קוונטי, מכשור רפואי (כמו MRI), מכשירי תקשורת ועוד. חלק גדול מהטכנולוגיה שבה אנו משתמשים כיום מבוסס על מכניקה קוונטית. יש המשערים כי בעוד שנתיים-שלוש, ניתן יהיה לעשות גם סימולציות כימיות למציאת תרופות. באמצע יש עוד הרבה דברים, כמו למידת מכונה קוונטית. 

"טכנולוגיה קוואנטית" מפוקחת במשטר הפיקוח של ואסנאר (Wassenaar Arrangement), אשר מדינת ישראל מצייתת לו ואימצה בחוק הישראלי, בכמה קטגוריות שונות, אולם בעיקר בקטגוריה 5 הקשורה להצפנה. 

כמה דוגמאות:

בזמנו פנתה אלי חברת סטארטאפ, שפיתחה מוצר תוכנה מבוסס אלגוריתם לזיהוי דמויות. זאת ע"י יצירת "חתימה יחודית לאדם מכל כיוון" ('360), בהתבסס על אותות וידאו מכל מקור קיים. התוכנה מתחברת למצלמות אבטחה במעגל סגור רגילות ועל בסיס הצילומים המתקבלים, יוצרת מאגר חתימות של האנשים המצולמים בשטח הנדרש. המערכת מסוגלת לזהות אדם ללא קשר למאפיינים פיזיולוגים כגון טביעת אצבע, DNA, זיהוי תווי פנים וכו' וללא קשר למאפיינים התנהגותיים כגון: דפוס התנהגות, הליכה, קול, צורה, בגד, צבע וכו'. 

המערכת מבוססת על אלגוריתם מתמטי, והיא מבצעת אנליזה ספקטראלית של האדם בסביבה בה הוא נמצא, תוך שימוש בטכנולוגיות מבוססות תהליכים קוונטיים ועיבוד תמונה. מדובר בתוכנה לזיהוי דמויות, המבצעת מדידה ועיבוד האינטראקציה בין אנשים והסביבה בה הם שוהים – הכל בהתבסס על אותות וידאו ממצלמת וידאו רגילות. תהליך הזיהוי מתבסס על בנק חתימות שהלקוח יוצר לעצמו. המוצר משמש גם ליישומים ללקוחות כגון: ערים חכמות, כוחות הצלה, חברות לפיתוח מצלמות (מוצר מדף בלתי מפוקח) וכד'.

כאמור טכנולוגיה קוואנטית מפוקחת בשטר הפיקוח של ואסנאר, אולם בבדיקה שערכתי יחד עם מנהלי החברה למוצרי החברה, הוחלט שמוצרי החברה פטורים מפיקוח.

סטארט-אפ ישראלי נוסף  בתחום המחשוב הקוונטי היא חברת קוואנטום משינס (Quantum Machines), המפתחת מערכות שליטה והפעלה למעבדים קוונטיים. החברה הוקמה בתחילת 2018 על ידי שלושה חוקרים בוגרי מכון ויצמן, שחקרו את הפוטנציאל של מערכות אלקטרוניות להפוך לביט קוונטי שמוגן מפני שגיאות. "בשביל לדבר עם קיוביטים, צריך לשלוח אליהם גלים אלקטרומגנטיים בתדרים דומים. אנחנו בעצם מהנדסים את הקיוביטים 'לדבר' בתדרים האלה, כי אנחנו מסוגלים לייצר תדרים שאיתם אפשר לשלוט במעבדים. החומרה שאנחנו מייצרים למעשה מתרגמת את האלגוריתם הקוונטי לסדרת אותות המיקרוגל שצריכים להפעיל את הקיוביטים", לדברי דר' יונתן כהן, המשמש כטכנולוג הראשי של החברה.

עמירם הלוי שירת כציר כלכלי של ישראל ביפן, בהודו, בספרד ובאוסטרליה, והיה עד לאחרונה מנהל תחום ״פיקוח יצוא דו שימושי״ במשרד הכלכלה ושימש בתפקיד זה במשך 10 שנים. 

בואו ללמוד על היבטים נוספים של טכנולוגיית הקוואנטום בכנס Quantum Tech

לפרטים והרשמה

[email protected]  +972-054-6742036