This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

ארה"ב והודו עובדות יחד במאמץ לפתח סדרת כטב"מים חדשים. המטוסים הזעירים צפויים להיות משוגרים ממטוסי תובלה, בעיקר ה-C-130J הרקולס של לוקהיד-מארטין והבואינג C-17 גלובמאסטר 3. ייעוד סדרת הכטב"מים הינם בעיקר להקל ולתרום ללוחם בשטח יכולות נוספים.

לטובת זאת לכטב"מים יש שלושה מטרות מבצעיות עיקריות: סיוע הומניטרי, פעילות מעבר גבול, ופיקוח מנהרות ומערות, כפי שדווח ב-defensenews.com. בסוף שלב הפיתוחים, כאשר מערכות כטב"מים אלו כשירות לפעילות מבצעית, גם צבא ארה"ב וגם צבא הודו צפויים לשימוש מבצעי של מערכות אלו.

הכטב"מים אינם הפיתוח היחיד שארה"ב והודו עובדות עליו במשותף. שתי המדינות שתפו פעולה במאמץ לפתח טכנולוגיה, המאפשרת הפחתה במשקל הנשקים שלוחמים נושאים לקרב. המטרה בפרויקט זה הינה להפחית את המשקל שלוחם נושא לקרב ב-40%.

סדרת הכטב"מים והנשקים הקלים הינם חלק קטן ממאמץ גדול יותר של שיתוף פעולה בין הודו לארה"ב בפיתוח טכנולוגיות צבאיות. למאמץ קוראים ה-DTTI, היוזמה לטכנולוגיה ביטחונית ומסחר (The Defense Technology and Trade Initiative).

הרעיון שעומד מאחורי ה-DTTI  הוא ליצור טכנולוגיה מתקדמת שתתרום לשתי המדינות באמצעות שיתוף מאמצים. טכנולוגיות מסוימות שהצליחו להגיע לרמה מסוימת בארה"ב עוברות שידרוגים נוספים בעזרת המדענים ההודים, ולהפך, כך שמנצלים בכמה שיותר את היכולות המשותפות של המדענים והמהנדסים של הודו וארה"ב. נציגים מהפנטגון מאמינים שתוכנית זו מחזקת את שתי המדינות ובנוסף את הקשר שביניהן.

למרות זאת, ביורוקרטיה הודית גרמה לעיכובים בתוכנית ה-DTTI. תעשיית הביטחונית האמריקאית והפנטגון סובלים מאי-הנוחות הנובעת מעיכובים אלו. ככל שיש יותר עיכובים כך יש פחות התקדמות, והתעשיות הרלבנטיות בארה"ב והודו מחמיצות את ההזדמנות לעבודה נוספת.

למרות שהתוכנית מתקדמת במהירות איטית מהצפוי, האמריקאים וההודים אופטימיים שהתוכנית תחזור בקרוב למסלול הנכון, ויחזרו לפתח טכנולוגיות חדשות בקצב הנכון.

התוכנית המשותפת מראה את הקשר החזק שלארה"ב יש עם הודו ובאותו זמן מחזקת את שתי המדינות.