פיתרון טכנולוגי לצלילה במי קרח

This post is also available in: English (אנגלית)

צלילה במי קרח יכולה להיות מסוכנת ביותר לבני אדם. ככל שנפתחים יותר מסלולים באוקינוס הקרח הצפוני, וחיל הים האמריקאי מתגבר את מוכנותו לפעילות באזור לצורך מבצעים מיוחדים, חילוץ והצלה או תחזוקת ספינות, הרי שמציאת פתרונות להארכת זמן השהיה של הצוללנים במי הקרח והגברת יעילותם הופכת למשימה בעדיפות גבוהה.

חוקרים מ-MIT ואוניברסיטת George Mason פיתחו חליפת צלילה הכוללת שכבת שומן לוויתנים מלאכותי, שיכולה להכפיל פי שלושה את משך השהיה של הצוללנים במי הקרח של האגמים, הנהרות והאוקינוסים.

הפרויקט בחסות לשכת המחקר של חיל הים האמריקאי ה-ONR מיועד להגן על צוללני חיל הים הפועלים בתנאי קיפאון. חליפת הצלילה משקפת את תכונות הבידוד של שומן החי. הפרויקט בראשותם של שני מרצים מ-MIT, דר' מייקל סטראנו ו דר' ג'קופו בואונג'ורנו, מתמקד בחליפות צלילה מגומי סינתטי אטום למים. זהו החומר הנפוץ ביותר בתחום חליפות הצלילה, והוא עשוי גומי סינתטי שמדמה ספוג עבה עם כיסי אוויר רבים.

לפי phys.org, כיסי האוויר האלה מאטים את העברת החום מהגוף לעבר המים הקרים.

החוקרים מצאו כי באמצעות החלפת האוויר בגזים כבדים שונים, שאינם רעילים, אינם בעלי ריאקציה כימית שלילית ואינם נשרפים או מתפוצצים, ניתן ליצור שכבה יעילה יותר של שומן לוויתנים מלאכותי בתוך חליפת הצלילה. הם הצליחו להגביר את יעילות החליפה במים בטמפרטורה של 10 מעלות צלזיוס מפחות משעה לשעות רבות.

בדיקות מעבדה הראו כי החליפה החדשה שמרה על יכולות הבידוד שלה למשך לפחות 20 שעות לאחר הטיפול, הרבה יותר מהרגיל. הטיפול ניתן לביצוע גם לפני הצלילה, כאשר החליפה מונחת בתוך תיק שנפתח רק לקראת הצלילה. במקרים כאלה, סופרים את מס' השעות רק מרגע שהחליפה הוצאה מהמארז.

"הדבר הנפלא ביותר במחקר הזה הוא שאינך צריך לייצר את הגומי הסינתטי", אומר סטראנו, "אפשר לקחת חליפת צלילה מהמדף, לנפח לתוכה את הגז ולהפוך אותה לעשויה מאריג-על".

המחקר על חליפת הצלילה נכלל בשיתוף הפועלה בין ה-ONR לבין תוכנית המצוינות לאוניברסיטאות, המסייעת לחיל הים ולנחתים למצוא דרכים לשפר את שימור האנרגיה, לייצר אנרגיה מתחדשת וליישם טכנולוגיות יעילות מבחינה אנרגטית. בדרך זו ניתנת לאנשי צבא, סטודנטים מהצבא וחיילים משוחררים ההזדמנות להשתתף במחקר ברמה אוניברסיטאית.