טכנולוגיה לאיתור צוללות שואבת השראה מכלב הים

טכנולוגיה לאיתור צוללות שואבת השראה מכלב הים

submarines

This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

מי הים לעיתים קרובות אינם צלולים, ועננים של חומר אורגני במים אינם מאפשרים את הראות אף ממרחק קרוב. רעיון חדש בתחום האיתור התת-ימי מקבלת את השראתה מכלבי הים. יונקים אלה מוצאים בקלות דגים שנעים במהירות ומזון גם במים עכורים, וזאת בזכות השימוש בשיער השפם שלהם. עצם שנע במים משאיר אחריו סדרה של מערבולות מיניאטוריות, אחריהן עוקבים כלבי הים, כך לפי economist.com.

מחקר בהובלת פרופ' מייקל טריינטפילו מ-MIT משתמש בשפם כלבי הים כמודל לפיתוח חיישן תת-ימי. במידה שהמדענים יצליחו לחקות את הטבע, ניתן יהיה לפתח חיישנים תת-ימיים לאיתור צוללות, ולהגדיל בצורה משמעותית את יכולתם של ספינות, מטוסים וצוללות לגלות צוללות אויב מתחת למים.

השיטות הקיימות לאיתור עצמים תת-ימיים כוללות את הסונאר האקטיבי, הכרוך בשיגור פולס של קול ואיתור באמצעות החזרה של ה"הד" שלו. החיסרון הוא בכך שאמצעי זה חושף את מיקומו של המשתמש. שיטה נוספת, סונאר פסיבי, מבצעת הקשבה לסימנים אקוסטיים של ספינות אויב, אך במידה שהאויב מאוד שקט הסיכוי לגילויו נמוך.

"טכנולוגיית השפם של כלב הים" גם היא פסיבית: כלב הים "חש את זרמי האוקינוס בחיפוש אחר סימנים לטרף.

גם כשצוללת נמצאת במצב נייח, עצם זה במשקל אלפי טונות קרוב לוודאי מייצר אדוות קלות, שאף נאספות כעמוד מים לכמה דקות או שעות, משך זמן הרבה יותר ארוך מקול, ואותן בסופו של דבר ניתן לגלות.

השלב הבא במחקר יהיה לייצר אנלוגיה טכנולוגית שלא משתמשת במוח, קצות העצבים או השפם של כלב הים.

לאור העובדה שמדינות רבות מציידות את הצוללות שלהן בטילים בעלי ראשים גרעיניים ומסתירים אותן מפני האויב, כלי שיט אלה יהיו קלים יותר לאיתור אם הטכנולוגיה אכן תפותח, כך מדווח popularmechanics.com.

נשאלת השאלה האם אכן הטכנולוגיה החדשה מהווה פריצת דרך שמאיימת על צוללות אלה או שתהפוך לטכנולוגיית חישה שמשלימה אך לא מחליפה את הסונאר.