אגוזי עצבני – גינויים במקום מעשים

אגוזי עצבני – גינויים במקום מעשים

This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

זה הפך כבר לדפוס קבוע. ארה”ב ומנהיגי אירופה משחררים כמעט בכל יום גינוי למשהו שקורה בעולם אך בתקופה אחרונה בעיקר בישראל . נראה שבמשרדיהם יש מחשב שפולט גינויים.

זה היה בסדר לולא הגינויים היו תחליף עלוב למעשים.

בשבוע שעבר גינתה וושינגטון את אישור הבניה בשטחי יהודה ושומרון.

צדק ראש הממשלה בנימין נתניהו כאשר אמר בתגובתו כי העמדה הזו "אינה חדשה, ואינה מקובלת עלינו. הבנייה בירושלים והבנייה במעלה אדומים, עם כל הכבוד, היא לא זו שמרחיקה את השלום. מה שמונע את השלום זה קודם כל ההסתה המתמדת נגד קיומה של מדינת ישראל".

גינויים מול אוזלת יד. ארה”ב לא נלחמת כמו שצריך בטרור הבינלאומי שהוא בעיקר איסלאמי. גם אירופה לא. אז כתחליף עלוב הן מגנות את ישראל כאילו היא המקור לטרור הרצחני הזה.

העולם אטום, לא ממש מבין מה קורה והכי קל זה ללחוץ על מחשב הגינויים. אגב גם רוב הדוברים האמריקנים והאירופאים שעומדים מול עיתונאים משועממים ומדקלמים את הגינויים לא ממש נראים כמי שמשוכנעים שהם אומרים דברי טעם.

—————————————-

עתירה של משפחות קורבנות טרור נגד התנאים מהם נהנים אסירים ביטחוניים בבתי הכלא בישראל העלתה את הנושא שוב לכותרות. לא אתפלא אם בקרוב יקבלו האסירים הביטחוניים, שלרבים מהם דם יהודי על הידיים, גם שף צמוד ושירותי טיפוח.

מישהו בממשלת ישראל השתגע לגמרי. הם פועלים נגד אזרחי ישראל ואז כאשר הם נלכדים ונשפטים לתקופות מאסר הם מקבלים תנאים הזויים.

במדינה נורמאלית לא היה צורך בהצעות חוק לשינוי המצב. אבל אנחנו חיים במדינה לא נורמאלית שבה רוצחים פלשתינאים נהנים בכל מהטבות מפליגות כמו מסכי טלביזיה חדישים ומשחקי וידאו וזו רק דוגמה.

————————————–

ראשי רשויות בצפון על גבול לבנון טענו בשבוע שעבר כי מערכת הביטחון לא דואגת למוכנות שלהם לניסיונות תקיפה של חיזבאללה.זה לא חדש. בכל פעם שיש תקופה של שקט יחסי בצפון, המדינה נעלמת. גדרות גבול לא מתוקנות, מקלטים לא מוכנים וגם תשתיות אחרות לא במצב הכי טוב.

זה כל כך ישראלי וזה נובע מחוסר מדיניות, או יותר נכון ממדיניות של שליפות. הכל נעשה ברגע האחרון ובלחץ. כך היה עם הגדר באזור הר חברון שדרך הפרצות הענקיות בה חדרו בשנה האחרונה הרבה מחבלים לתחומי ישראל.

וזה עלול לקרות עכשיו גם בגבול הצפון. אין בעל בית בירושלים או בקריה בתל אביב. אין תכנון לשני צעדים קדימה. הכל נעשה באלתור. גם הכותרות שיצרו ראשי הרשויות על גבול לבנון לא בדיוק יזיזו לאחראים. הם ממש לא רואים מעבר לקצה אפם.

אריה אגוזי, עורך ראשי, iHLS
אריה אגוזי, עורך ראשי, iHLS