שליפה מהירה – אנגליה מבינה שהיא במלחמה

This post is also available in: English (אנגלית)

מאת אריה אגוזי

לעזיבה הרועמת של אנגליה את האיחוד האירופי ישנן הרבה סיבות אבל זו שהוזכרה ברוב התגובות היא הבולטת ביותר מול המציאות האירופאית העגומה.

אנגליה הבינה כי אירופה הפסידה במלחמה שלה מול הטרור האיסלאמי והחליטה להציל את מה שניתן אחרי שנים של קשר עם אירופה, שלא הבינה ולא מבינה עדיין את גודל הבעיה מולה היא ניצבת.

אין כמעט ספק שרבים מהאנגלים שהצביעו בעד ההתנתקות מהאיחוד האירופי ראו מול עיניהם את המראות של גלי פליטים השוטפים מדינות אירופאיות כמו צרפת, גרמניה ובלגיה.

האנגלים קיבלו לשטחם מוסלמים אבל הבינו שהמשך החברות באיחוד  האירופאי תמנע מהם לשמור על בטחונה של ארצם.

הטרור המוסלמי החל לפרק את האיחוד האירופי. אמנת שנגן, שקבעה כי הגבולות באירופה יהיו פתוחים, לא מתאימה למציאות כיום שבה גלי פליטים – רבים מהם עם כוונות זדון – מציפים את ארצות היבשת.

אין כמעט ספק שאחרי גל ההלם הראשוני וחילופי השלטון באנגליה ואחרי התפטרותו של ראש הממשלה קמרון, יינקטו צעדים חמורים יותר למניעת הצפת אנגליה בגלי פליטים.

התמיכה של נשיא ארה"ב בהישארותה של אנגליה באיחוד האירופאי מוכיחה שוב כי זה נשיא שלא מבין מה קורה בעולם, או לא רוצה להבין.

אין כמעט ספק שמה שקרה ביום ששי האחרון ישפיע גם על מדינות אחרות באירופה. אני לא מדבר על היבטים כלכליים, אלא על המשמעות של היכולת לסגור גבולות של מדינה כך שגורמי טרור לא יוכלו להיכנס אליה עם אמצעי חבלה ללא כל פיקוח.

הבריטים הבינו שהרעיון של האיחוד האירופאי אולי היה טוב פעם לפני כמה עשרות שנים, אבל המציאות השתנתה. כאשר יש מלחמת עולם בין האיסלאם הקיצוני ומדינות מערביות – צריך לנקוט צעדים דרסטיים.

מי שימשיך לנמנם באירופה ייפגע קשות. גלי הפליטים זורמים למזרחה ומערבה של היבשת, תאי טרור חדשים מוקמים ואחרים מתחזקים.

במלחמה כמו במלחמה צריך לקבל החלטות קשות. הפעם אזרחי אנגליה הם שקיבלו את ההחלטה הנכונה.