אגוזי עצבני – תגובת המשטרה למחדל נמשכת

This post is also available in: English (אנגלית)

מה שיותר מרגיז מהדרך בה טופלה העדות של שתי צעירות שזיהו את הרוצח מהפיגוע ברחוב דיזנגוף בתל אביב, היא התגובה המשטרתית אחרי שהמחדל נחשף בקול ישראל על ידי הכתבת הצבאית כרמלה מנשה.

אחרי ויכוח מי יגיב על הטענות לטיפול לא הולם בעדות של שתי הצעירות שראו את הרוצח באוטובוס במנוסתו מתל אביב לצפון, התגובה הייתה משהו בסגנון "לעדות לא היה ערך והיא לא הייתה משנה דבר". ארבעה ימים היה כמעט "עוצר" בתל אביב וכאן הייתה עדות ברורה שהרוצח כבר ברח מהאזור. אז איך ניתן לומר שלעדות של השתיים לא היה ערך?

גם אחרי תקלות דומות בעבר, נראה שלא הרבה נעשה כדי לשפר את נקודת החיבור העיקרית בין האזרחים למשטרה – מוקד 100.

זו נקודה חלשה שפעם אחר פעם גורמת למשטרה מבוכה גדולה.

בכל העולם מוקדי המשטרה מאוישים בשוטרים מנוסים שיודעים בין היתר על פי נימת הקול של המתקשר אם הדיווח רציני. כאן זה לא קורה. וחמור מכך, בגלל המספר הרב של מוקדים, מידע מועבר ביניהם ולא תמיד למקום הנכון.

הגיע זמן שהנושא יטופל ובצורה נחרצת. אם זה לא יעשה מיד, המחדל הבא בסגנון כזה הוא רק שאלה של זמן.

——————————————————-

פיגועי הסכינאות ביהודה ושומרון מעלים את השאלה להיכן נעלמו כל מומחי הביטחון שלנו?

כל אותם בעלי תפקידים שמתהדרים בהבנה של איך לספק ביטחון לתושבים בכל מקום.

הם פשוט נעלמו. עדיין מחפשים אותם. או שליתר דיוק הממשלה העלימה אותם, לא נותנת להם לבצע את תפקידם.

אחרת לא ניתן להבין איך במוקדי הטרור ביהודה ושומרון, לא ננקטים אמצעים קשים ואני מתכוון קשים – סגר, מחסומים, חיפושים מבית לבית, הריסה מידית של בתי מפגעים. וזו רשימה חלקית.

ואם זורקים אבנים ובקבוקי תבערה על כלי רכב בכביש 443, מדוע לא מציבים שם צלפים ומדוע לא מפעילים אמצעי מודיעין שיאפשרו לחסל את המחבל שניות אחרי שהוא מידה סלע או בקבוק תבערה ?

בכל פעם דנים בשאלה – איך המחבל עם הסכין הגיע בקלות כזו לתוך ישוב או תחנת דלק? נו באמת. הכל פרוץ. אין ברוב המקרים גדרות סביב הישובים וזה מסיבות אדיאולוגיות. וכאשר כבר יש גדר, היא ממש סמלית.

הממשלה כשלה בתחום הזה בענק. "נספק ביטחון"  ממשיך בנימין נתניהו להכריז. כמה בדיחה יכולה להיות עצובה.

———————————————-

התושבים בעוטף עזה שומעים את קולות החפירה מתחת לבתיהם. הם לא מדמיינים. החמאס חופר מנהרות, בונה מוצבים וראשי הישובים מתחננים לממשלה לבנות את המכשול המובטח שימנע שימוש במנהרות כדי להגיע ליישוביהם. אז הם מתחננים. בממשלה עסוקים במריבות פנימיות בין השרים ולא כל כך סופרים את תושבי עוטף עזה.נשיא מצרים מציף את המנהרות בין עזה לסיני במים. לנו אין מנהיגים כאלה. כאן רק מקשקשים בשכל.

ההיסטוריה חוזרת על עצמה ובישראל התכיפות גדולה מאשר בכל מקום אחר על כדור הארץ. זו היסטוריה של מחדלים שיכלו להימנע לו רק  האזינו – אבל ממש האזינו – לעדויות מהשטח ולא ישבו מאחרי חלונות אטומים במשרדים בירושלים.