מחיר השמדת הכור האטומי בעיראק: דיווח חדש

This post is also available in: English (אנגלית)

ד"ר אביאם סלע: כמה עלה מבצע 'אופרה' להשמדת הכור בעיראק והמזל"טים ששיגר נוח מן התיבה.

העלויות הישירות של מבצע תקיפת הכור הגרעיני בבגדאד ב-1981 היו כ-10 מיליון דולר – גילה היום ד"ר אביאם סלע, בהרצאה בוועידה הלאומית לרציפות והמשכיות במצבי חירום ואסון מטעם עיתון גלובס.

ד"ר אביאם סלע, לשעבר מבכירי המפקדים והטייסים בחיל האוויר ומתכנן התקיפה של הכור, הוא כיום נשיא חטיבת הביטחון והייעוץ האסטרטגי בחברת מטריקס. בהרצאתו היום חשף לראשונה את ההיבטים הכלכליים של מבצע 'אופרה' להשמדת הכור הגרעיני בבגדאד. בעת תקיפת הכור הטיס סלע את אחד ממטוסי אפ-15 שהיוו חפ"ק אווירי מעל למטוסי אף-16 שתקפו את הכור ישירות.

ד"ר אביאם סלע: "כשמונה שנים אחרי התקיפה התבקשתי לאמוד את ההיבטים הכלכליים של המבצע והגעתי למסקנות הבאות:

• התקיפה מבחינת דלק וחימוש והפעלת 8 מטוסי אפ-16 ו-6 מטוסי אפ-15 עלה חצי מיליון דולר.

• האימונים לקראת המבצע עלו 2.5 מיליון דולר.

• הפיתוחים שפיתחנו במיוחד לקראת התקיפה, מיגונים והגנות שלא אפרט, עלו בין 5 ל-7 מיליון דולר.

• בסך הכל המבצע עלה כ-10 מיליון דולר בעלויות ישירות.

• עד שנת הבדיקה, 1990, הוצאנו עוד כ-90 מיליון דולר על הגנה על מתקני המדינה מפני תקיפות שעלולות היו לבוא עקב השמדת הכור. כלומר בסך הכל היתה עלות המבצע כ-100 מיליון דולר.

במונחים כספיים של היום מדובר בערך בקרוב למיליארד דולר. אני מודיע לכם שספק אם משרד האוצר היה מאשר היום מבצע שעלותו קרוב למיליארד דולר".

iHLS – Israel Homeland Security

ד"ר סלע הביא שתי דוגמאות למנהלים בעת קבלת החלטות תחת לחץ זמן בזמן חירום:

בעיטת עונשין במגרש כדורגל. השוער חייב להחליט אם להישאר במקומו או לזנק ימינה או שמאלה. חוקרים באוניברסיטת בן גוריון חקרו מאות מקרים של תפקוד שוערים בבעיטת עונשין בכל העולם. מצאו שההסתברות היא 33 אחוז שהשוער יישאר במקומו, 33 אחוז שיזנק ימינה ו-33 אחוז שיזנק שמאלה. אולם הסטטיסטיקה הראתה שכאשר השוער מחליט להישאר במקומו, גדולים מאוד סיכוייו לעצור את הכדור מאשר אם יזנק. ובכל זאת מה עושים כל השוערים? מזנקים. זו תופעה הנקראת 'הטיית העשייה' – האיש מרגיש שהוא חייב לעשות משהו, ואם לא יעשה ייחשב לבטלן. מסקנה: מנהלים בעת חירום פועלים לפעמים ללא צורך.

מקרה שני: סיפור נוח בתיבה. ד"ר אביאם סלע: "נוח הכניס לתיבה בעלי חיים ואת כל בני משפחתו. אחרי תקופה מסוימת שלח מזל"ט (עורב), אחרי כן החליף את המזל"ט ושלח יונה. המזל"ט הזה חזר עם עלה זית. אבל לפי התנ"ך נוח לא פתח מייד את התיבה אלא המתין שבוע שלם כדי להיות בטוח שאמנם "כלו המים". הנה דוגמה למנהל זהיר שקיבל החלטה זהירה ולא נמהרת".