היתוש, האנפה הציפור הגדולה, הפנתר, הפרד והשפרירית

This post is also available in: English (אנגלית)

מאת דן ארקין

מקרה או לא מקרה – כל שמות בעלי החיים שבכותרת למעלה הם שמותיהם של כלי טיס בלתי מאוישים מתוצרת התעשיות הביטחוניות הישראליות. הסבר קצר:

'יתוש' (מוסקיטו) מזל"ט זעיר של התעשיה האווירית, חצי ק"ג ומצלמה,

'אנפה' (הרון) מל"ט הרבה יותר גדול,

'הציפור הגדולה' – כינוי למל"ט עוד יותר גדול, הגדול ביותר בישראל,

'פרד' (AIR MULE) – קונספט חדשני-מהפכני של מסוק בלתי מאוייש,

'שפרירית' – הכינוי הצה"לי של ה'פרד'.

אלו כמה מ'בעלי החיים' הבלתי מאוישים שהוצגו אתמול בפני קבוצת האורחים, שבאו במיוחד לארץ כדי להשתתף בכנס הראשון במעלה של כלים בלתי מאוישים ורובוטים בראשון לציון. הם באו משמונה ארצות (צרפת, ארה"ב, אסטוניה, הולנד, דרום קוריאה, פרו, שוויץ וליטא), אנשי עסקים, מהנדסים ואנשי תקשורת, אנשים היודעים משהו על כטב"מים. שני הנציגים מפינלנד טסו מהלסינקי של מינוס 10 מעלות צלזיוס הישר לתל אביב של  34 מעלות צלזיוס.

במרכז המבקרים המפואר לאורחים מחו"ל בתעשיה האווירית בלוד הראו להם בסרט תלת-ממדי כיצד מנהלים מלחמה, ומנצחים, בעזרת תוצריה של התעשיה הגדולה בישראל (16 אלף עובדים, כ-80% מהתוצרת ליצוא, 75% מוצרים צבאיים), בעזרת חץ 2  ו-3,  חלליות הסובבות בחלל, טילי  LORA ו-HAROP  ומטוסי איוואקס ומטוס המנהלים גלקסי, וכמובן נושא הביקור – הכטב"מים.

הלכו לאורך קו ההרכבה וראו את הכלים מקטון ועד גדול – את ה'מוסקיטו' יכול החייל להחזיק ביד אחת או בתיק רגיל, 45 דקות שהייה באוויר והיתוש משדר ללפ-טופ שבידי החייל חומר וידיאו בזמן אמיתי. את ה'הרון 1' (אנפה) הם ראו בתצוגה חיה, ואתמול שמעו מעט פרטים על הגדול ביותר, המל"ט HERON TP , הקרוי בצה"ל איתן, שמשקלו 5 טונות ומוטת כנפיו 26 מטרים, כמו מטוס בואינג, והמטעד בלבד שוקל טונה שלמה. מפלצת בלתי מאויישית.

לאורחים הוצגו שני כרב"מים, כלי רכב בלתי מאוישים, ג'יניוס (שכיכב בתצוגה החיה) ו'רקס' שכיכב בתערוכה הסטאטית. 'רקס' מבטיח להיות להיט שיווקי: כיתת חיילים צועדת בשדה הקרב, החיילים נושאים על גבם חגור רגיל קל, ואילו ה'רקס' הנוסע עמם, סוחב את כל ציודם – אמל"ח, תחמושת, מים, אספקה לוגיסטית. אפשר גם להסיע פצוע. מצויד במערכת GPS לניווט, אפשר לנהג אותו באמצעות כבל, והוא יכול לשמש גם עמדת נשק. האורחים התפעלו מאחד מחידושי הרובוטיקה האזרחית של התעשיה האווירית – TAXIBOT, כלי רכב אוטונומי, המיועד להסיע מטוסים אזרחיים בנמלי תעופה אחרי נחיתתם ולהעבירם אל נקודת החנייה, והכל ללא מגע יד אדם.

לאורכו של קו ייצור מל"טים במפעל מלט סיפרו מנהלי המפעל, כי כיום מפעילים כ- 50 לקוחות ברחבי תבל מל"טים מתוצרת התעשיה האווירית, וכמה צבאות הלוחמים באפגנסיטאן מפעילים שם מל"טים כחול-לבן. ואמנם בקו הייצור ראינו מל"ט של חיל האוויר הגרמני מעוטר בצלב שחור, המופעל באפגניסטן ונשלח לארץ לתחזוקה. במצבת היצוא של המל"טים, ה- 'הרון' הוא שיאן המכירות – 20 לקוחות, ביניהם גם לקוחות אזרחיים. ואמנם, ניצב שם הרון צבוע כחול שעליו אותות זיהוי של כלי טיס ישראל UMF – X 4, כי מל"ט לשימוש אזרחי חייב לשאת אותות זיהוי כאילו היה מטוס אזרחי מאויש. על הקיר של ההנגאר הענק בו נמצא קו היצור תלויה מזכרת מהעבר הרחוק – המל"ט 'סקאוט', הראשון שייצרה התעשיה האווירית והכלי המבצעי הראשון בחיל האוויר, שיצא לגמלאות אחרי 25 שנות שרות. מלמעלה צופה ה'סקאוט' (צופה) על יורשיו ה'סרצ'ר' וה'הרון'.

הצצה קטנה לאחד ההנגארים הסמוכים, ומספרים לנו שמכינים אותו לייעודו החדש – שם יתחילו לייצר את הכנפיים של מטוס העתיד מסוג F-35 על פי הזמנת היצרן בארה"ב.

בקו הייצור של מטוסי המנהלים גלקסי G 280 מתוודעים אל מטוס מאויש שמיועד לעשירי עולם, 25 מיליון דולר מחירו, ויעשה את הדרך מפריס לניו יורק ללא חנייה, ובו יושבים בנוחיות מהודרת, לוגמים שמפניה וצופים בסרטי טלוויזיה על מסך ענק בין 8 ל-12 נוסעים.

IHLS – Israel Homeland Security

התחנה הבאה – מפעל אירונאוטיקס ביבנה. את פני הבאים מקדמת תמונת ענק בה נראה רב-מלצרים חנוט בחליפה שחורה ועניבת פרפר ומחזיק בידו טס כסף ועליו מזל"ט קטן, והכתובת: "איך אתה רוצה את המזל"ט שלך? שימסרו אותו לפני הזמן, שיהיה זול ושיהיה תפור לפי דרישת הלקוח".

אנשי אירונאוטיקס, צור דביר ופליקס פריש, מספרים כי מכרו עד כה כטב"מים ל-50 לקוחות ב-45 ארצות בחמש יבשות. משטרת הולנד, למשל, משתמשת בכלי כזה כדי לפקוח עין מגבוה על מגרשי כדורגל ולאתר חוליגנים. המל"ט הנפוץ ביותר הנושא את סמלי אירונאוטיקס הוא ה'אורביטר' הפועל בארצות רבות בהצלחה. משקלו 10 ק"ג, יכול לשהות באוויר 4 שעות, טווח עד 30 ק"מ, מצלמה יום/לילה, ציוד לייזר, שיגור מהקרקע או מכלי רכב, משמש גם כקצין תצפית קדמי מוטס של התותחנים. אין פלא שהכלי הזה פועל במדבריות אפגניסטן ובשלגי פינלנד.

עם המדינה הצפונית הזאת נחתם הסכם למכירת מספר גדול של מל"טים, לא לפני שמהנדסי איירונאוטיקס נענו לדרישות המבצעיות של הפינים – יכולת פעולה בטמפרטורה של מינוס 20 מעלות צלזיוס בחורף הפיני, ויכולת לנחות בנקודה מדוייקת בתוך קרחת יער בלב היערות העצומים בפינלנד. הדגם המתקדם מסוג 'אורביטר 3', זה שפתח את החלק השני של התצוגה האווירית בראשון לציון, יכול לשהות באוויר 7 שעות, טווחו 100 ק"מ, ובגחונו מטעד (5 ק"ג) עשיר בציוד, מתוצרת חברת קונטרופ, שנרכשה ע"י אירונאוטיקס.

אנשי החברה מסבירים, כי אין במפעל קו ייצור אוטומטי – כל הייצור וההרכבה היא ידנית. שיטה זו מעניקה גמישות, ניתן לשנות ולהחליף בכל שלב בייצור, מבלי להשקיע מיליונים בקו ייצור אוטומטי. כל מל"ט – עבודת יד.

תחנה האחרונה בסיור, לפני שהאורחים חוזרים לארצותיהם, הייתה בחברת URBAN AERONAUTICS, אף היא ביבנה, ושם המתינה להם הפתעה: האורחים מחו"ל קיבלו הסברים מפורטים וראו במו-עיניהם כלי טיס בלתי מאויש שעדיין מצוי בשלב של טיסות ניסוי, עדיין אין לו קונים, והחברה מחפשת משקיעים כדי לבצע טיסות ניסוי נוספות בנגב בשנה הבאה. אבל הבשורה היא שמשרד הביטחון וצה"ל מתעניינים, וצה"ל כבר נתן לו שם – שפרירית. בינתיים משתמש  מנכ"ל החברה רפי יואלי בשם הכלי  AIR MULE – ה"פרד המוטס". ה'פרד' ניצב שם, והוצג גם בביתן בראשל"צ – מסוק בלתי מאויש, ששני הרוטורים שלו, העליון והאחורי, מוסתרים בתוך גופו. הרעיון הוא להימנע מהסכנות האורבות לכל מסוק, מאויש או בלתי מאויש, התנגשות בין הרוטור לבין מכשול כלשהו, הר, קיר, חומה, עץ או קיר של ואדי. ה'פרד', שעליו עובדים רפי יואלי ואנשי הצוות המסור שלו כבר קרוב ל-10 שנים, מיועד לטוס בתוך ואדי, ברחוב בתוך עיר, צמוד לבניין גדול, להעביר אספקה או מטען (מסוגל לתספק מאות ק"ג של ציוד לחיילים), לחלץ משדה הקרב שני פצועים ולהעבירם לתאג"ד לטיפול רפואי.

לשימוש הימי של כלי כזה יש חשיבות מיוחדת: ציי עולם מחפשים כיום כלי טיס שימריא וינחת אנכית מסיפונם של כלי שיט בינוניים וקטנים. על ספינות כאלו מסוקים רגילים עם רוטורים חיצוניים מתקשים לנחות ולהמריא, בעיקר בתנאי ים קשים.

אם ה'פרד' יאושר לפעילות מבצעית, תהיה זו מהפכה בתעופה, שכן זו תהיה הפעם הראשונה שכלי בלתי מאויש מטיס בני אדם חיים. המנכ"ל יואלי מספר, כי בנאט"ו הוקמה ועדה מיוחדת לדון בנושא זה, צבא ארה"ב וחיל הרפואה של צה"ל מעורבים אף הם, ואותה ועדה הגיעה למסקנה שניתן לתת מענה חוקי להטסת אנשים בכלי בלתי מאוייש ויש לקבוע סטנדרטים קפדניים להפעלה.

ה'פרד' עשוי רובו מחומרים מרוכבים (קבלאר, קרבון, טיטניום ועוד), מונהג ע"י 4 ערוצי FLY-BY-WIRE (טוס על-חוט), גודלו כגודלו של ג'יפ האמר צבאי, משקלו 770 ק"ג, מצויד בשני מנועים, בשני מטעדים בצדדים ואחד בגחון ויש בו לייזר וחיישנים שונים. הכלי מסוגל לעשות מה ששום טייס מסוק רגיל לא יעז – לטוס נמוך מאוד-מאוד מתחת לגילוי מכ"ם ולטוס באזור מוכה אש נ"מ קשה.

מתוכננים ל'פרד' גם שימושים אזרחיים, הנגזרים מאופי הטיסה המיוחד שלו, כמו חדירה לתוך כור גרעיני שהתפוצץ, ובעקבות אסון הכור בפוקושימה ביפאן היו שגילו עניין. המהנדסים תכננו זרועות מיוחדים שיותקנו ב-MULE, ויוכלו לבצע עבודות תיקונים או טיהור כור גרעיני שנפגע.

מסכם מנכ"ל URBAN  רפי יואלי: "אנו  מפתחים כאן ביבנה קטגוריה חדשה לגמרי של כלי טיס. לא היה כדבר הזה. בשנות ה-60 בארה"ב תכננו ג'יפ אווירי (AIR JEEP), אבל הרעיון נכשל. אחרי זה באו סרטי קולנוע והזיקו לנו כי בעטיים סבורים הכל שמכונית מעופפת שייכת למדע הבידיוני. אבל ייצרנו את הכלי הראשון, שכבר טס בהצלחה, ומייצרים עכשיו את האב-טיפוס השני. במקביל אנו יודעים שהיום יש מודעות לכלי מסוג זה, גם כלקח מלחמת לבנון השניה: מסוקים נפגעו בלבנון והיה קושי רב לחלץ פצועים משדה הקרב בגלל תנאי השטח ואי-יכולת להנחית מסוקים. הכלי שלנו הוא פתרון, ואנו חלוצים בכך. זו עבודה קשה, טכנולוגיות רבות ומורכבות מעורבות בכלי הזה, וזה בהחלט איננו פרוייקט למתחילים אלא לאנשי מקצוע מיומנים. המטרה שלנו היא להתחיל בטיסות ניסוי בנגב ב-2014 ולהיות מבצעיים תוך 5 שנים".