מחקר חדש: טרור ה"זאבים בודדים" בעולם המערבי

This post is also available in: English (אנגלית)

מאת שרה טייך, המכון למדיניות נגד טרור (ICT)

המחקר הנוכחי סוקר מגמות והתפתחויות בתחום טרור ה"זאבים הבודדים", רוצחים שמחליטים על דעת עצמם להוציא לפועל פיגועים קטלניים, בלי קשר לארגון כלשהו.

סקירת הנתונים מראה על כמה התפתחויות. ארצות הברית היא המדינה עם המספר הרב ביותר של פיגועי זאבים בודדים, כשהמספר הכולל של התקריות בארצות הברית – ובעולם המערבי בכלל – הולך ועולה. המדינות הבאות אחריה הן בריטניה וגרמניה. במהלך שלוש שלושת העשורים האחרונים המדינות האלו היו ונותרו המטרה העיקרית. עם זאת, מספר המדינות שבהן זאבים בודדים אסלאמים הוציאו לפועל פיגועים הולך וגודל. בשנות ה-90 של המאה הקודמת מתקפות כאלה התרחשו בארצות הברית בלבד. בשנים 2010-2013, לעומת זאת, היו מתקפות בבריטניה, גרמניה, צרפת, דנמרק, שבדיה, נורווגיה, קנדה וספרד.

ארצות הברית שיפרה את יכולתה לעצור פיגועי זאב בודד לפני הוצאתם לפועל – וכך הוכיחה שהתפיסה כאילו הם בלתי ניתנים לעצירה היא שגויה. למרות שאין להם קשר לארגונים מבוססים וקשה יותר לעקוב אחריהם, זה לא בלתי אפשרי. המחבלים שאותם קשה במיוחד לעצור הם אלו שאין ביניהם כל קשר לקיצונים אחרים.

בעשורים האחרונים עלה מספר המתקפות נגד אנשי צבא, ככל הנראה בעקבות המלחמות בעיראק ובאפגניסטן. מחבלים אסלאמים כבר לא מאשימים את המערב באופן כללי, כמושג מופשט – יש להם מלחמות של ממש שישמשו כהצדקה לאלימות. זו לא מסקנה סופית, ודרוש מחקר נוסף שיקשר בין פעולות הצבא האמריקאי לעליה במספר התקריות.

תוצאות המחקר המעמיק של כמה מקרי מבחן התאימו למגמות שעליהן הראו מחקרים קודמים. באותם מחקרים קודמים נידונה הנטייה הפסיכופתולוגית וחוסר היכולות החברתיות של מחבלים בודדים, נטיות שהופיעו גם במקרי המבחן. הדבר מתאים בדרך כלל גם לנתונים באופן כללי – מתבודדים היו המחבלים הזאבים הבודדים המוצלחים ביותר. מקרי המבחן נבחרו לפי מספר ההרוגים או הפצועים הגבוה, כך שהם "מוצלחים" מבחינת המחבלים. ובגלל שהמחבלים המתבודדים לחלוטין הם בעלי הסיכויים הטובים ביותר להוציא לפועל פיגוע רב נפגעים, העובדה שחוסר יכולת חברתית נצפתה שוב ושוב במקרי מבחן אינה מפתיעה.

IHLS – Israel Homeland Security

תאימות נוספת למחקרים קודמים היתה השפעת האינטרנט. במקרי מבחן רבים האינטרנט השפיע על תהליך ההקצנה של המחבלים. חלק מהם הושפע על ידי הדרשות של אל–אוולאקי שעלו ליוטיוב, למשל. האינטרנט תרם להצלחתם של המחבלים מהמרתון בבוסטון, שמצאו ברשת את המתכון ליצירת הפצצות שבהן השתמשו ובסופו של דבר פצעו 264 אנשים.

לסיום, תוצאות המחקר תומכות במגמה שעליה הצביעו מחקרים קודמים, ולפיה זאבים בודדים מושפעים משילוב של כעסים אישיים ושאיפות רחבות יותר. כמעט כל המחבלים שהופיעו במחקר סבלו ממשברים בחייהם האישים: גירושין, מאבקי חסות על הילדים, אובדן מקומות עבודה, מחלות נפש, הצקות והשפלות, ועוד. בכל המקרים המחבלים לא היו אדוקים בדתם במשך כל חייהם, והאסלאם הקיצוני היה עבורם גורם מנחם בתקופה קשה. אסלאם קיצוני הוא נרטיב מושך במיוחד עבור אותם האנשים: הוא מסיר מהאדם את האחריות למעשיו, מחצין את הבעיות האישיות שלו והופך אותן לאשמת החברה המערבית. בנוסף, האסלאם הקיצוני מעודד אלימות, כך שאותם האנשים ספוגי הכעסים והתסכולים השתמשו בו כדי להוציא את כל כעסם על העולם שפגע בהם.

המחקר מייצג סריקה כללית של מגמות והתפתחויות עכשוויות, עם קישור למגמות קודמות במחקר. דרוש מחקר נוסף בעתיד כדי להתמקד בכל מגמה בנפרד, ולקשר בין המידה להקצנה אסלאמית – ובסופו של דבר לטכניקות מניעה.

לקריאת המאמר המלא (באנגלית) לחצו כאן