כטב"מים בשרות בטחון המולדת

This post is also available in: English (אנגלית)

מאת: דוד בר

כלי טייס בלתי מאוישים (כטב"מים), נמצאים בשרות צבאות בעולם מזה עשרות שנים. צבא ארה"ב מוביל בשימוש בהם בחזיתות עיראק ואפגניסטן, צבאות נאט"ו (NATO) משתמשים בהן בחזיתות קוסבו, לוב ואפריקה, וגם ישראל, שע"פ מקורות זרים היא יצואנית הכטב"מים הגדולה ביותר לרחבי העולם, משתמשת בכטב"מים מיצור מקומי בכל החזיתות בהן נדרשות מעקב ותצפית על גורמים עוינים.

מאז אסון מגדלי התאומים בארה"ב, ב-11 בספטמבר 2001, גבר בעולם כל נושא בטחון המולדת (HLS) והגנת העורף. לאחר שלא יכלו לטפל בארועים מורכבים כאלו, הוחלט להקים תשתית HLS שתכלול את כל המרכיבים שמאיימים על הבטחון, הן ברמה המדינית והן ברמת האזרח מהיבשה, האויר והים.

בארה"ב הוקם "המשרד לבטחון פנים" (Department of Homeland Security), המטפל בכל נושאי בטחון פנים בכל הבטיו, כגון ניטור שדות התעופה עם כל המיכשור שבהם למניעת פעילויות טרור. בין שאר הנושאים האחרים באחריותו: שליטה בגבולות, מניעת מתקפות סייבר, אסונות, אבטחה כלכלית למניעת "טרור כלכלי", סחר בבני אדם ועוד.

בשילוב כטב"מים מסוגים שונים ל"הגנת המולדת" , מדובר על שילוב רב–תחומי של חיישנים מסוגים שונים המתנקזים לעמדות שליטה מרכזיות לשם ניטור הפעילויות הנצפות. החיישנים נמצאים על כלי רכב יבשתיים אוטונומיים, כשב"ם (כלי שייט בלתי מאוישים) ,כלים תת–ימיים אוטונומיים, עמודי תצפית, בלוני תצפית והכטב"מים, שהם כלי הטייס הוורסטילים המאפשרים קבלת מודיעין חזותי ביום, בלילה ובטיסות מעל העננים.

למעשה טכנולוגיות בטחון המולדת הינן הגישור בין המערכות צבאיות לבין המערכות להגנת המולדת, כאשר הכוונה להגנה מפני טרור ומלחמת מנע בתחום תשתיות הסייבר. יכולות אלו גם הופנו לשטחים אזרחיים כגון אכיפת חוק, ניטור משאבים וכד'.

הצפי בארה"ב לגידול בכלים אוטונומיים ב-10 שנים הקרובות הוא ל160,000 יחידות.

לפי דו"ח שפורסם לאחרונה, השוק העולמי של "בטחון המולדת" וניהול מצבי חירום צפוי להגיע ל-544.02 מיליארד דולר בשנת 2018.

כלי הטייס הבלתי מאוישים הקטנים (בקטגורית Tier I) שוקלים עד 15 ק"ג ולרוב נישאים ע"י 2 מפעילים במנשא–גב או על כלי רכב. כלי טיס אלו יכולים להיות משוגרים ידנית, ע"י מפעיל, או בסיוע מקלעת (catapult) וכן יש כלים הממריאים אנכית, כמו מסוק, וממשיכים בטיסה ישרה ע"פ פיקוד המפעילים/מטיסים. כלי טייס אלו מופעלים לרוב באמצעות מנוע חשמלי, ומסוגלים לשהות באוויר מס' שעות בודדות ולהגיע לגובה עשרות עד מאות בודדות של מטרים. המודיעין החזותי שהם משגרים לתחנת הקרקע יכול להגיע בזמן הטיסה, או להיות אגור בכלי הטייס, שפורק את הנתונים עם הנחיתה. נחיתת כלים כאלו מבוצעת לרוב ע"י מצנח המחזיר את הכלי לנקודת המוצא, או על ידי נחיתת גחון.

הכלים הבאים, השוקלים עד כ1,500 ק"ג ומכונים MALE – Medium Altitute Long Endurance, הם בקטגורית Tier II. הם מצוידים במנוע בנזין/דיזל ובעלי כושר נשיאת מטע"דים מתוחכמים ומורכבים יותר. הם יכולים לבצע תקשורת עם תחנת הקרקע באמצעות לווינים (תקש"ל – תקשורת לווינית), כך שטווח הטיסה שלהם מתחנת ההמראה רב יותר. בארה"ב, המפעילה כטב"מים מסוג Predator , ההמראה והנחיתה מבוצעים מקרון שליטה באפגניסטן, ולאחר מכן השליטה מועברת לארה"ב (בסיוע תקש"ל) להמשך הפעילות המבצעית. כלים אלו מגיעים לרום טיסה של כ-10 ק"מ, ומסוגלים לשהות באוויר במשך יותר מ-30 שעות טיסה. החיישנים יכולים להיות חיישנים אלקטרו–אופטיים, אינפרא–אדום לראית לילה, סמני לייזר לסימון מטרות קרקעיות, מכ"מי סריקת שטח (SAR- Synthetic Aperture Radar) לטיסות מעל העננים, או חיישני מכ"מים (עבור ELINT-Electronic Intelligence).

הכלים לתחום הגבוה מכונים HALE – High Altitude Long Endurance ונמצאים בקטגורית Tier III. הם משייטים ברום של 60,000 רגל, מסוגלים לשהות באוויר במשך מעל ל-60 שע' ובעלי יכולת תצפית מוגברת ורחבת שטח. מטוס אמריקאי לדוגמא הוא ה Global Hawk.

טכנולוגיות החיישנים, שיפור בביצועי התקשורות, כלי טייס מגוונים ותחנות שליטה משולבות ומרושתות (networked) מאפשרות את יכולות ביצוע משימות מגוונות להגנת המולדת (HLS) שאינם רק לשימושים צבאיים גרידא, אלא גם לשילובים אזרחיים ולהרחבת מימד הפיקוד והפיקוח.

דוגמאות לגופים שעושים שימוש בכטב"מים:

• בארה"ב, יחידת "הגנת הגבולות והמכס" ( U.S. Customs and Border Protection) משתמשת מאז 2005 במל"טי הPredator לפיקוח והשגחה על הגבול עם מקסיקו. הם משתמשים ב-10 מטוסים ובכוונתם להזמין 14 מטוסים נוספים.

• בשרות היערות האמריקאי מתכוונים להשתמש בכטב"מים לניטור שרפות.

• פיקוח משטרתי: תוכנית HLS בתקצוב של 4 מיליארד דולר ממריצה יחידות משטרה במדינות רבות בארה"ב לרכוש כטב"מים קטנים לפיקוח ולמניעת פשעים, וכן לצילום אווירי מגובה של כ-15 מ' של זירות פשע. בכנס AUVSI האחרון שהתקיים באוגוסט 2013 בוושינגטון הציגו נציגי המשטרה הפדרלית מנשר לכל משטרות המדינה, בו הוסבר כיצד יש להשתמש בכטב"מים לצרכי אכיפת החוק.

• נאסא (NASA) השתמשה בכטב"ם Global Hawk לניטור ההוריקן Nadine, כאשר כלי הטיס חלף מעל ההוריקן וצילם את התפתחותו וכווני התקדמותו.

• בקוסטה–ריקה משתמשים בכטב"מים לניטור הרי געש. ביפאן משתמשים בכטב"מים להדברת שדות ולמעקב אחר דגי טונה, וכן לניטור ובדיקת הכור הגרעיני שנפגע בפוקושימה.

• באפריקה משתמשים בכטב"מים קטנים בשמורות הטבע למעקב אחרי נדידת בע"ח.

iHLS – Israel Homeland Security

ישנן 2 בעיות מורכבות בשימוש רחב בכטב"מים באזורים אזרחיים:

• בעית החדירה לפרטיות וצנעת הפרט של האזרחים – החיישנים המתקדמים מסוגלים לאבחן עצם באורך 15 ס"מ מגובה של 6 ק"מ ולסרוק שטח של 4 ק"מ ב12 זויות צילום. חברי הקונגרס האמריקאי עובדים על תיקונים בחוקת "חופש המידע", אבל בית המשפט העליון פסק, למשל, שמשטרה, תחת "התיקון הרביעי לחוקה", יכולה להטיס כלי טיס "מעבר לגדר" לשם גילוי סמים. חלק מהשאלות שעולות הן היכן הגבול של חופש הפרט, היכן יאוחסן כל המידע הנאסף, ועוד.

• טיסה לא מבוקרת באזורי טיסה המאוכלסים על ידי כלי טיס מאוישים ("קיום בצוותא"). מינהלת התעופה הפדראלית (FAA – Federal Aviation Administration), הגוף העליון בארה"ב שאחראי על מתן רישוי למרשי תעופה ולכלי טייס, וכל יצרן כטב"ם, צריך לקבל אישור להטסתו מה-FAA (בדומה ליצרני כטב"מים בארץ, המקבלים אישור מרשות התעופה האזרחית – רת"א), קיבל הנחיה מהממשל הפדראלי לבחון עד 2015 הוצאת הנחיות לשילוב כטב"מים במרחב האווירי של מטוסי נוסעים. ייבחרו 6 אזורי ניסוי ברחבי ארה"ב, שבהם יוטסו כלי הטייס לבחינת השילוב.

בסקר שנערך במרץ 2013 ע"י מכון RTI בארה"ב לגבי שימוש בכטב"מים למטרות אזרחיות, נמצא ש:

• 57% מהציבור תומך בשימוש במערכות כטב"ם.

• 88% תומכים בשימוש בהם למטרות חיפוש והצלה.

• 67% תומכים בשימוש בהם למשימות של "בטחון מולדת".

• 63% תומכים בשימוש למניעת פשע.

• 61% תומכים בשימושים מסחריים אחרים

האחוזים היו גבוהים יותר בקרב אנשי אכיפת החוק (שוטרים וכד').

כל הנעשה בארה"ב משתקף גם ברחבי אירופה. ישנן ועדות לאישרור הטסת מל"טים עם מטוסים מאוישים. נושאי בטחון המולדת מודגשים ע"י שילובי טכנולוגיות מכלים בלתי מאוישים להיתוך המידע המתקבל לתחנות קצה מרושתות ולהבאת האינפורמציה הנחוצה למקבלי ההחלטות. לאחרונה הוציאו מסמך של "מפת הדרכים לפיתוחם ושילובם של כטב"מים במרחב האוירי של אירופה".

ואצלנו? בסלון האווירי ביוני 2013 הציגה התע"א (התעשייה האווירית) מכלול מערכות וחיישנים ומקושרים רשתית למרכזי מקבלי ההחלטות, וע"פ מנכ"ל החברה יוסי וייס "התעשייה האווירית עוסקת בהיקף גדל והולך בתחום זה. יש לנו קו ראשון של יכולות גנריות למתן מענה לדרישות HLS". התעשייה האווירית הביאה לסלון האווירי בלה–בורז'ה בעיקר מערכות שניתן לראות כמערכות ביטחוניות "טהורות", אבל מרבית הטכנולוגיות המוצגות עברו הסבה או יוסבו בעתיד לצרכיHLS.

נושאי "בטחון המולדת" יעסקו בין השאר בהגנת משאבים טבעיים בים ושמירה על גבולות ארוכים על ידי מגוון החיישנים השונים שתע"א מייצרת, כגון כטב"מים שונים עם חיישנים אלקטרו–אופטיים, מכ"מים ימיים מוטסים, מערכות COMINT, מרכזי בקרה ויכולת השילוב בין כל המרכיבים.

רפא"ל הקימה חטיבה חדשה שתחזק בין היתר את הפעילות בתחום "הגנת המולדת". חטיבת היבשה תרכז פיתוח וייצור מערכות יבשה הכוללות, בין השאר, עמדות נשק, מיגון לרק"ם, מערכות משוגרות–כתף ומערכות לחימה ימיות. בנוסף לאלה תעסוק החטיבה בתחום הגנת התשתיות והמתקנים האסטרטגיים בים וביבשה, תחום בו רואה רפאל פוטנציאל פיתוח ושיווק משמעותי, בעיקר בזכות היכולות הקיימות של רפאל בנושא זה.

אלביט משתלבת בתחום הHLS בפיתוח מאמנים לתחומי הסייבר ע"י פיתוח מדמה ללוחמת סייבר ברמות השונות. המדמה מכשיר צוותים להגנה על רשתות מחשוב גדולות, רשתות בגופים ממשלתיים וצבאיים ובחברות תשתית ומוסדות פיננסיים גדולים.

מדמה הגנת גבולות מאפשר הדמיה של סביבת הגנת גבולות הכולל: מעברי גבול, גדרות אלקטרוניות, חיישנים אלקטרו–אופטיים. כל זה מאפשר לחניכים לגלות ולזהות פעילויות חריגות לאורך הגבול. מדמה שרותי רפואת חרום מדמה סביבות נפגעים ברמות שונות, טיפול בפצועים, פינוי קרקעי ומוטס, מיון שדה ובית–חולים וניהול משאבי הרפואה.

כנסים המתקיימים בארץ בנושאי בטחון המולדת דנים במכלול הנושאים כגון:

• הגנת גבולות

• הגנה על משאבים לאומיים

• בטחון טיסות

• לוחמת סייבר

• הפעלת כלים לא מאוישים קרקעיים בהגנת גבולות ובלחימה

• הפעלת כלים לא מאוישים ימיים בהגנה ימית

• הגנה עירונית

• הגנה על נמלים אסדות ואוניות

לסיכום: שימושם של הכטב"מים ילך ויגבר בשנים הקרובות בתחום "הגנת המולדת", וככל שטכניקות עיבוד המידע ילכו וישתכלל כך יוכלו מקבלי החלטות לקבל מידע אמין ועדכני למניעת פעילויות טרור ברחבי העולם.