מחקר חדש מוכיח – מספר המלחמות בעולם לא יורד

This post is also available in: English (אנגלית)

חלק מהחוקרים סבורים שמספר המלחמות בעולם הולך ומצטמצם, אבל מחקר חדש מוכיח ששלום עולמי עדיין נמצא הרחק מעבר לאופק.

לפי המחקר אין שום אפשרות להצביע על מגמה שלפיה מדינות פחות מעוניינות להלחם ביניהן, כך לפי הדיווח ב HLS News Wire. בר בראומולר (Bear Braumoeller) מאוניברסיטת אוהיו, מחבר המחקר החדש, אומר שמלחמות הן לכאורה נפוצות פחות מבעבר – אבל לא בגלל חוסר רצון להלחם אלא יותר בגלל חוסר יכולת. המעצמות של פעם הולכות ומתפוררות, והמדינות הקטנות והחלשות יותר שמחליפות אותן חסרות את האמצעים להלחם ביניהן.

אם מתחשבים בחוסר היכולת הזה של מדינות להלחם ביניהן, אומר בראומולר, מסתבר שהרצון שלהן במלחמה לא באמת השתנה במהלך מאתיים השנה האחרונות. בראומולר הציג את המחקר שלו ב-29 באוגוסט, במהלך ועידה אקדמית בשיקגו.

אחד מהחוקרים הבולטים שדווקא סברו שמלחמה הולכת ונעלמת מהעולם הוא סטיבן פינקר, שפרסם בשנת 2011 ספר בשם "The Better Angels of Our Nature: Why Violence has Declined”. פינקר מביא כהוכחה לתיאוריה שלו את מספר מקרי המוות במלחמה יחסית לאוכלוסיה, מספר שבאמת הולך ומצטמצם. בראומולר, עם זאת, אומר שהקריטריון הזה פסול. לדבריו בממוצע סכנת מוות במלחמה באמת מאיימת פחות על האזרח, אבל חישוב כזה דורש קצת יותר מורכבות. בנוסף, אוכלוסיית העולם גדלה בקצב כל כך מהיר עד כדי כך שבאופן יחסי מספר מקרי המוות במלחמה "לא עומד בקצב".

iHLS – Israel Homeland Defense

לדברי בראומולר אנחנו לא יכולים לחזות האם מלחמה תהיה קצרה וקלה או מתמשכת וקשה, כך שקריטריון נכון יותר למדוד בעזרתו את מצב המלחמה בעולם יהיה לבחון מקרים של שימוש בכוח על ידי מדינות, למשל שיגורי טילים או חילופי ירי בגבולות, ולראות עד כמה הם נפוצים. כל אחת מהמדינות האלה, אומר החוקר, יכולה להביא להסלמה ולפריצת מלחמה, כך שהתדירות של עימותים כאלה יכולה להראות די במדויק עד כמה מדינות הן מחרחרות מלחמה.

לצורך המחקר שלו בראומולר השתמש במאגר מידע אקדמי בינלאומי שמתעד סכסוכים בין מדינות – Correlates of War. חוקרים מרחבי העולם משתמשים באותו מאגר מידע כדי לחקור שימושים של כוח – מתקריות גבול שוליות ועד למלחמות בקנה מידה מלא.

לפי תוצאות המחקר תדירות השימוש בכוח על ידי מדינות נותרה קבועה, פחות או יותר, עד לסיום מלחמת העולם הראשונה – ואז החלה להתגבר. המגמה הזו מתאימה לגידול במספר המדינות במאתיים השנה האחרונות.

לדברי בראומולר לא מספיק להסתכל על מספר הסכסוכים בין שתי מדינות, כי מדינות נלחמות אחת עם השנייה רק אם הן רלוונטיות זו לזו מבחינה פוליטית.

כוח צבאי וגיאוגרפיה משחקים תפקיד חשוב בקביעת רלוונטיות. סביר להניח שמדינה קטנה וחלשה בדרום אמריקה, למשל, לא תכריז מלחמה על מדינה קטנה וחלשה באפריקה. לאחר שבראומולר חישב מחדש את הנתונים – ולקח בחשבון את מספר המדינות והרלוונטיות שלהן אחת לשנייה – הוא מצא שאין באמת שינוי במגמות השימוש בכוח צבאי במאתיים השנים האחרונות.

לסיכום, חוקרים כמו פינקר טענו שמדינת פחות מעוניינות במלחמה מבעבר, אבל בראומולר אומר שלפי תוצאות המחקר שלו המציאות היא אחרת. המדינות קטנות יותר, חלשות יותר ורחוקות יותר אחת מהשנייה, כך שהיכולת שלהן להלחם קטנה יותר. בני האדם באופן כללי, עם זאת, לא הפכו לרודפי שלום – אנחנו פשוט לא מסוגלים להלחם כמו פעם. לפי בראומולר אין שום סימן שמראה שבני אדם אי פעם יהפכו לפחות לוחמניים ממה שהם עכשיו.