This post is also available in:
English (אנגלית)
התפשטותם המהירה של כלי טיס בלתי מאוישים קטנים בשדה הקרב המודרני יצרה אתגר חדש עבור מסוקי תקיפה. פלטפורמות שתוכננו במקור לפגיעה בכלי רכב משוריינים ובמטרות קרקעיות נדרשות כיום להתמודד גם עם רחפנים זריזים הפועלים בהתראה קצרה ובגבהים משתנים. תחמושת תותח קונבנציונלית, המבוססת על פגיעה ישירה במטרה, עשויה להיות פחות יעילה נגד איומים אוויריים קטנים ומהירי תנועה.
ניסוי ירי חי שנערך לאחרונה בארצות הברית הציג פתרון אפשרי. מסוק התקיפה AH-64 אפאצ’י יירט בהצלחה מטרות אוויריות באמצעות פגז 30×113 מ"מ מדגם XM1225 Aviation Proximity Explosive (APEX). התחמושת, הנורית מתותח ה-M230 Chain Gun הסטנדרטי של המסוק, מצוידת במרעום קרבה המתפוצץ סמוך למטרה ואינו מחייב פגיעה ישירה. כך נוצר רדיוס קטלני רחב יותר, המגדיל את הסיכוי לנטרול רחפנים ואיומים קלים נוספים.
במהלך הניסוי נבחנה ביצועי הפגז בטווחים שונים מול מערכות בלתי מאוישות. על פי נתונים רשמיים, המסוק עמד בדרישות הדיוק והדגים יעילות הן נגד מטרות אוויריות והן נגד מטרות קרקעיות. אחד מיעדי המבחן המרכזיים היה להשוות את ביצועי התחמושת בתנאים זהים לפגז הוותיק M789 High Explosive Dual Purpose, וכן לבחון שימוש במטעני תחמושת מעורבים.
על פי דיווח של Interesting Engineering, אחד ההיבטים הבולטים הוא שניתן לשלב את הפגז החדש ללא צורך בשינויים במערכת הנשק הקיימת או בארכיטקטורת בקרת האש. הפרופיל הבליסטי שלו דומה מאוד לזה של התחמושת הקודמת, מה שמאפשר אינטגרציה ללא התאמות משמעותיות או עומס הדרכה נוסף. לפני ניסוי הירי בוצעו בדיקות בטיחות מקיפות לאימות אמינות המערכת.
מעבר להתמודדות עם רחפנים, התחמושת מיועדת גם לפגיעה בכוח אדם חשוף ובמטרות ימיות קטנות, ובכך מרחיבה את הגמישות המבצעית של המסוק. מרעום הקרבה מגביר את פגיעותן של מטרות מפוזרות או קלות מיגון, כל עוד ניתן לאתר ולעקוב אחריהן במדויק.
עבור צבאות המתמודדים עם השימוש הגובר בכלים בלתי מאוישים, פיתוח זה מחזק את יכולות הנגד־רחפנים של פלטפורמות רוטוריות. באמצעות שיפור האפקטיביות של פלטפורמה ומערכת נשק קיימות, פגז ה-30 מ"מ החדש מוסיף שכבה נוספת של אפשרויות יירוט אוויריות וקרקעיות, מבלי לדרוש שינויים מבניים בכלי הטיס עצמו.
ככל שהאיומים הבלתי מאוישים ממשיכים להתפתח בהיקפם ובמורכבותם, שדרוגים מדורגים כגון תחמושת עם מרעום קרבה מדגימים כיצד ניתן להתאים פלטפורמות לחימה קיימות למציאות מבצעית משתנה. במקום לפתח מיירט חדש לחלוטין, הגישה ממנפת מטוסים ותותחים קיימים ומאריכה את הרלוונטיות שלהם בסביבה רוויה ברחפנים.
