This post is also available in:
English (אנגלית)
הלחימה האווירית הופכת מורכבת יותר ויותר ככל שמספר האיומים גדל וזמני התגובה מתקצרים. טייסים נדרשים לנהל עומסי נתונים מחיישנים צפופים, לתאם פעולה עם פלטפורמות רבות ולפעול במרחב אווירי מאוים שבו שידור מכ"ם עלול להפוך לחיסרון. כתוצאה מכך, חילות אוויר בוחנים מעבר לרחפנים המופעלים מרחוק — לעבר מערכות המסוגלות לחוש, להחליט ולפעול באופן עצמאי, תוך פעולה בטוחה לצד טייסים אנושיים.
תרגיל חי שנערך לאחרונה סיפק הצצה לאופן שבו עתיד זה עשוי להיראות. במהלך האירוע, כלי טיס בלתי־מאויש מונע סילון ביצע בהצלחה יירוט אוויר־אוויר אוטונומי מול מטוס יריב מאויש. התרחיש בחן האם פלטפורמה בלתי־מאוישת יכולה לזהות מטרה באופן עצמאי, לתמרן לעמדת יירוט ולבצע התקשרות — ללא שליטה אנושית ישירה.
על פי דיווח של Interesting Engineering, המפתח ליירוט היה אופן איתור המטרה. במקום להסתמך על מכ"ם, המשדר את נוכחות המטוס, המערכת השתמשה בחיישן חיפוש ומעקב אינפרא־אדום. באמצעות זיהוי החתימה התרמית של המטוס היריב, הרחפן עקב אחריו באופן פסיבי, שמר על חשאיות ובנה תמונה מדויקת של תנועת המטרה.
לאחר יצירת קשר, התוכנה שעל הסיפון נטלה את הפיקוד. המערכת מיזגה נתוני חיישנים כדי לחזות את מסלול הטיסה של היריב, חישבה גאומטריית יירוט ויצרה פתרון ירי. נתוני הטלמטריה מהתרגיל אישרו כי ההתקשרות המדומה הייתה מובילה לפגיעה מוצלחת. כל זאת התרחש בעוד כלי הטיס פועל במרחב אווירי רחב, מנהל מהירות, גובה ומיקום ללא קלטים חיצוניים.
לא פחות חשוב היה אופן ההתנהגות של הרחפן במהלך ההתקשרות. למרות תמרונים אגרסיביים, הוא עמד בכללי המרחב האווירי שהוגדרו מראש, נותר בתחומים שהוקצו לו ונמנע מאזורים מוגבלים. יכולת זו לכבד גבולות מרחב אווירי היא קריטית לפעילות עתידית שבה מערכות אוטונומיות חייבות לדור בכפיפה אחת עם מטוסים צבאיים מאוישים — ואף עם תעבורה אזרחית.
הניסוי הדגים גם מעברים חלקים בין מצבי אוטונומיה שונים. משימות טיסה בסיסיות — כגון שמירת נתיב וגובה — נוהלו באופן רציף לצד החלטות משימתיות ברמה גבוהה יותר. הפרדה זו מפחיתה את העומס על המפעילים ומאפשרת לכלי הטיס להסתגל לשינויים בתנאים.
מנקודת מבט ביטחונית, למשמעויות יש משקל רב. יכולת יירוט אוטונומית תומכת בתפיסות מתפתחות שבהן כלי טיס בלתי־מאוישים פועלים כשותפים שיתופיים למטוסי קרב מאוישים — מרחיבים את טווח החישה, מתקשרים איומים או נוטלים על עצמם תפקידים עתירי־סיכון. חישה פסיבית בשילוב קבלת החלטות על־סיפון משפרות גם את השרידות בסביבות רוויות לוחמה אלקטרונית.
אף שמדובר עדיין בתרגיל מבוקר, היירוט מסמן צעד משמעותי לעבר מערכות לחימה אוויריות אוטונומיות היכולות לפעול באופן עצמאי, אחראי ואפקטיבי בשמי הלחימה המודרניים.
