This post is also available in:
English (אנגלית)
דמיינו תרחיש לילי, שקט שנשבר רק על ידי זמזום מונוטוני מוכר – צלילם המאיים של הכטב"מים המתאבדים, ה"שאהד". הכוחות בשטח מורגלים להתמודדות עם האיום, למדו לזהות, ליירט ולנטרל את כלי הטיס הפשוטים יחסית הללו, המהווים איום טקטי אך לרוב ניתנים לגישור הגנתי. אלא שהשבוע, תמונת המצב השתנתה באופן דרמטי ועוררה גל של דאגה בקרב מומחי הגנה בעולם כולו. מה שהתגלה לא היה "שאהד" רגיל, אלא קפיצת מדרגה טכנולוגית ואופרטיבית מדאיגה: כלי טיס בלתי מאויש תמים למראה, שנועד לפגוע במטרות קרקע, נתפס כשהוא מצויד במערכת הגנה אווירית נישאת (מנפד"ס – MANPADS). זוהי הפעם הראשונה הידועה שבה נשק אוויר-אוויר מסוג זה משולב על גבי חימוש משוטט, וההשלכות על שדה הקרב העתידי מרחיקות לכת.
על פי דיווח של Interesting Engineering, בניגוד לתצורתו הסטנדרטית, בה הוא מתוכנן לטוס בנתיב מוגדר מראש לפני שצלל לעבר מטרתו עם ראש קרב נפץ, הכטב"ם החדשני נושא אמצעי יירוט אווירי. אינטגרציה זו של מנפד"ס, מערכת שתוכננה במקור לשיגור מהכתף על ידי לוחם רגלי, על גבי פלטפורמת כטב"ם, מציבה אתגרים הנדסיים מורכבים. היא דורשת התאמות משמעותיות בתחום המשקל, איזון כלי הטיס, אספקת כוח למערכת היירוט, ובמיוחד – יכולות זיהוי ונעילה על מטרה אווירית תוך כדי תמרון של הכטב"ם הנושא. השאלות סובבות סביב סוג המנפד"ס הספציפי שנבחר – האם זו מערכת מונחית אינפרה-אדום פאסיבית, הדורשת חתימת חום בולטת מהמטרה, או אולי מערכת מתקדמת יותר הדורשת הכוונה חיצונית? ההבנה היא שהשילוב הופך את ה"שאהד" לא רק לאיום על הקרקע, אלא גם לשחקן פעיל במרחב האווירי.
המהלך הזה אינו מנותק משרשרת התאמות קודמות שנצפו בחימושים המשוטטים הללו. גורמים רשמיים ואנליסטים אוקראינים מצביעים על מגמה עקבית של התאמת כטב"מי שאהד וכלי טיס דומים במטרה לשפר את שרידותם ואת יעילותם המבצעית, במקביל להתפתחות מערכי ההגנה האווירית ויכולות יירוט הרחפנים האוקראיניות. דווח כי כוחות השילוח אף הוסיפו פנסי אינפרה-אדום לכמה מכטב"מי השאהד. תוספת זו, אשר משפרת את יכולת התמרון וההכוונה בתנאי ראות ירודה או בחשכה מוחלטת, מרמזת על רצון להפעלה מורכבת יותר, ובמיוחד על שימוש בחיישנים אלקטרו-אופטיים לזיהוי מטרות ואימות פגיעה. כעת, שילוב המנפד"ס עולה מדרגה, והופך את הכטב"ם ממחבל מתאבד פשוט למעין "כטב"ם צייד" שעלול לפגוע בכטב"מי היירוט עצמם, במסוקים מנמיכי טוס או אף במטוסי קרב איטיים יחסית. אתגרי הזיהוי והנעילה על מטרה אווירית מצד כטב"ם, כוללים את הצורך במודולי ראייה ממוחשבת מתקדמים או במנגנוני שליטה ובקרה המאפשרים התערבות אנושית מהירה לקבלת החלטות.
ההשלכות המבצעיות של פיתוח זה הן קריטיות ודורשות בחינה מחודשת של אסטרטגיות ההגנה האווירית. כטב"ם שאהד חמוש במנפד"ס יוצר תרחיש של "רוצח-רוצח" ("killer-killer"), שבו כטב"מים שנועדו ליירט את ה"שאהדים" הקונבנציונליים נאלצים כעת להתמודד עם איום אווירי משלהם. הדבר עלול להגדיל באופן משמעותי את הסיכון לכלי טיס מאוישים ובלתי מאוישים כאחד הפועלים במרחב האווירי הקדמי. יתרה מכך, הוא מדגיש את המרוץ המתמיד בין התקפה להגנה, שבו כל שיפור בצד אחד דורש תגובה מיידית מהצד השני. היכולת להפוך חימוש משוטט זול יחסית לפלטפורמת לחימה אווירית יעילה משנה את מאזן הכוחות, ומאפשרת לשחקנים בעלי תקציבים מוגבלים יחסית לאיים על נכסים אוויריים יקרים.
זוהי תזכורת חדה לכך שהשדה הקרב המודרני הופך למעורפל יותר, וכי קווים שהיו ברורים בעבר בין כלי נשק למטרות, הולכים ומיטשטשים במהירות.
