רחפן ימי שמאתר מוקשים במהירות של מסוק

This post is also available in: English (אנגלית)

מוקשים ימיים נותרים איום שקט אך מתמשך. הם זולים לפריסה וקשים לגילוי, מסוגלים לחסום נמלים, להגביל תמרון ולאיים על שיט צבאי ואזרחי כאחד. פינוי מוקשים בוצע באופן קונבנציונלי באמצעות פעילות איטית ושיטתית של ספינות מאוישות או מסוקים הטסים בגובה נמוך מעל מים מאוימים — גישה החושפת צוותים לסיכון משמעותי ומגבילה את הקצב שבו ניתן להפוך אזורים נרחבים לבטוחים.

הדגמה שנערכה לאחרונה על ידי צי ארצות הברית מציעה כיוון אחר. במהלך ניסויים בים פתוח סמוך לפנמה סיטי שבפלורידה, כלי שיט בלתי מאויש הצליח לגרור את מערכת ציד המוקשים AN/AQS-24, שהיא מערך קולי שתוכנן במקור לפעולה ממסוקים. הניסוי אישר כי יכולת המזוהה לאורך שנים עם לוחמה אווירית נגד מוקשים יכולה לעבור לפלטפורמה ימית בלתי מאוישת, מבלי לפגוע בביצועים.

המערכת נבנתה למהירות ולכיסוי רחב. בניגוד למערכים קוליים קונבנציונליים ואיטיים לציד מוקשים, היא מסוגלת לפעול במהירויות של עד 33 קמ"ש, תוך סריקה של שטחים נרחבים מקרקעית הים. באמצעות סריקה קולית צידית ברזולוציה גבוהה, המערכת מזהה וממקמת מוקשים המונחים על הקרקעית וכן מוקשים מעוגנים. עיבוד מתקדם על הסיפון מסייע להבחין בין איומים אמיתיים לבין פסולת או תצורות טבעיות, ומאפשר סקר מהיר של אזורים גדולים במקום התקדמות איטית וזהירה.

על פי דיווח של Interesting Engineering, לשיפור הזיהוי משלבת המערכת בין קוליות לסורק לייזר קווי. לאחר זיהוי אקוסטי של מוקש פוטנציאלי, הלייזר מספק דימוי אופטי המאשר את צורתו ומאפייניו. הפעלה מקבילית של שני החיישנים מצמצמת אזורים מתים הנגרמים מתנאי מים או עומס בקרקעית, ומפחיתה את הסיכון לאזעקות שווא. מאפיינים כמו סימון ממוקד של מטרות מסייעים לכוון את תשומת לב המפעילים לאזורים הדורשים בדיקה מעמיקה יותר.

מנקודת מבט ביטחונית, המעבר לציד מוקשים באמצעות כלים בלתי מאוישים הוא משמעותי. מוקשים ימיים נחשבים לאחד האמצעים היעילים ביותר, מבחינת עלות־תועלת, לשלילת גישה לנתיבי שיט קריטיים — במיוחד סמוך למעברי חנק ולחופים עוינים. העברת משימות הגילוי לכלי שיט בלתי מאוישים מפחיתה את חשיפת המלחים וצוותי האוויר, ובו בזמן מאפשרת לשמור על קצב פעולה מספק לפתיחה מחדש של נתיבי ים.

ההדגמה הדגישה גם כיצד מערכות ותיקות יכולות לקבל רלוונטיות חדשה כאשר משלבים אותן עם פלטפורמות אוטונומיות. המערכת צברה אלפי שעות גרירה מבצעיות ממסוקים לאורך עשרות שנות שירות. התאמתה לפעולה מכלי שיט בלתי מאוישת בונה על הניסיון הזה, ומשתלבת בדחיפה רחבה יותר לעבר אמצעי לוחמה נגד מוקשים מבוזרים ובעלי סיכון נמוך יותר.

ככל שהמרחב הימי הופך מאוים ומורכב יותר, שילוב בין חיישנים מוכחים לפלטפורמות בלתי מאוישות עשוי להיות חיוני לשמירה על תנועת הציים — ונתיבי השיט — בבטחה.