רחפנים שנבנו מראש ללחימה — ולא כהסבה אזרחית

This post is also available in: English (אנגלית)

שדות הקרב המודרניים מעוצבים יותר ויותר בידי מערכות אוויריות קטנות, מהירות ומתכלות. כוחות הפועלים תחת מעקב מתמיד ולחץ של לוחמה אלקטרונית זקוקים לכלים זולים, גמישים וכאלה המסוגלים לפעול היכן שפלטפורמות גדולות מתקשות. רחפני תצוגת גוף ראשון (FPV) הפכו למענה לאתגר זה, אך מערכות רבות שמקורן בשוק האזרחי חסרות את העמידות, הטווח או יכולת ההתאמה הנדרשות לשימוש צבאי ממושך.

המסירה האחרונה של רחפני FPV מדגם זאוס לאוקראינה מדגישה מאמץ לצמצם את הפער הזה. משפחת זאוס פותחה בדגש על ייצור בקנה מידה תעשייתי ואימות בשדה הקרב, ולא על התאמות אד־הוק של פלטפורמות אזרחיות. הייצור והניסויים מתקיימים בפינלנד, בעקבות תוכנית פיתוח שהושלמה בשנת 2025 בשיתוף שותף אוקראיני, במטרה מוצהרת לייצר מערכת שהוכיחה את עצמה בתנאי לחימה אמיתיים.

על פי דיווח של The Defense Post, בליבת תפיסת זאוס עומדת המודולריות. הרחפנים מוצעים בשלושה גדלים, המכסים משימות החל מסיור קצר־טווח ועד משימות טקטיות כבדות יותר. גרסת ה־27.9 ס"מ, המוצבת כ"סוס עבודה" לטווח בינוני, ניתנת להגדרה לשליטה רדיואית או להנחיה בסיב אופטי. האפשרות הסיבית מבטלת לחלוטין את התלות בקישורי רדיו, והופכת את המערכת לעמידה לשיבוש — כאשר הטווח מוגבל רק לאורך סליל הסיב. בתצורה זו נושא הרחפן מטען של כ־3 ק"ג. בתצורת שליטה רדיואית, כושר הנשיאה עולה לכ־5 ק"ג, עם טווחי פעולה העולים על 20 ק"מ ומהירות מרבית גבוהה משמעותית.

הדגם הגדול יותר, בקוטר 33 ס"מ, פועל על פי אותה פילוסופיית תכנון אך מותאם למטענים כבדים יותר. עם משקל המראה מרבי של כ־7 ק"ג, הוא תומך בשתי שיטות השליטה ומציע איזון בין כושר נשיאה לביצועי טיסה, המתאים למשימות ברמה הטקטית.

בקצה השני של הסקאלה נמצא מיקרו־רחפן זאוס בקוטר 6.5 ס"מ. משקלו מעט מעל 200 גרם, והוא מיועד בעיקר לסיור בטווח קרוב, עם זמן שהייה קצר אך כושר תמרון גבוה בסביבות צפופות.

אף שהמערכות מתוארות כבעלות שימוש כפול, הרלוונטיות הביטחונית שלהן ברורה. רחפני FPV הפכו למרכיב מרכזי בפעילות צבאית מודרנית — לצורכי סיור, רכישת מטרות והשגת אפקטים מדויקים בעלות נמוכה יחסית. מערכות כמו זאוס, שתוכננו מלכתחילה לדרישות צבאיות ומיוצרות בקנה מידה רחב, ממחישות כיצד הקטגוריה הזו מתפתחת מפתרונות מאולתרים ליכולת סטנדרטית, שעשויה לעצב את תכנון ההגנה האירופי והאזורי בשנים הקרובות.