This post is also available in:
English (אנגלית)
מערכות הגנה אווירית הפכו ליעילות מאוד ביירוט רקטות וטילים, אך הן מתמודדות עם בעיה מתמשכת: עלות וקיבולת. איומים זולים יחסית, כמו רחפנים קטנים, פצצות מרגמה ורקטות קצרות־טווח, יכולים להיות משוגרים בכמויות גדולות — ומאלצים את המגינים להשתמש במיירטים שמחירם עשרות אלפי דולרים ליחידה. לאורך זמן, חוסר האיזון הזה מכביד על התקציבים והמלאים, במיוחד במהלך התקפות ממושכות.
מערכת אור איתן הישראלית, שנפרסה לאחרונה, נועדה לתת מענה לפער הזה. לייזר עתיר־אנרגיה בהספק של כ־100 קילוואט נמסר כעת לצה"ל ונכנס לשירות מבצעי, ובכך מסמן את הפעם הראשונה שמיירט לייזר רב־עוצמה מגיע לכשירות קרבית. אור איתן מיועדת לפעול כחלק ממערך ההגנה האווירית הרב־שכבתי של ישראל, לצד כיפת ברזל, קלע דוד ומערכת החץ — ולא כתחליף להן.
הרעיון שמאחורי אור איתן פשוט: שימוש באנרגיה מכוונת במקום במיירטים פיזיים כדי לנטרל סוגים מסוימים של איומים אוויריים. בניסויים שנערכו לאחרונה, הלייזר יירט בהצלחה רקטות, פצצות מרגמה, רחפנים ומטרות נוספות הטסות בגובה נמוך, בתנאים שנועדו לדמות לחימה אמיתית. באמצעות מיקוד אלומת אנרגיה עתירת־עוצמה במטרה, המערכת משביתה או משמידה אותה — ללא שיגור טיל.
מבחינה מבצעית, המערכת ממלאת נישה מוגדרת. מיירטים מבוססי טילים נותרים חיוניים להתמודדות עם איומים מהירים, מתמרנים או ארוכי־טווח, אך הם פחות יעילים מול עצמים איטיים, קטנים או נמוכי־גובה. גורמים רשמיים מציינים כי המערכות הקיימות מיירטות את רוב הרקטות והטילים, אך רחפנים קטנים ומטרות דומות קשים יותר ליירוט עקבי. אור איתן נועדה לטפל באיומים הפשוטים יותר, ולשמור את מיירטי הטילים להתמודדות מורכבת יותר.
על פי דיווח של Interesting Engineering, המאפיין המשבש ביותר הוא העלות. כל יירוט בלייזר צורך כמות קטנה בלבד של חשמל — בעלות של סנטים בודדים — לעומת מיירטי טילים שמחירם נע בין כ־10,000 ל־100,000 דולר ליירוט. מאחר שהמערכת אינה תלויה בתחמושת, היא יכולה לירות שוב ושוב כל עוד קיימת אספקת חשמל, ובכך להפחית את העומס הלוגיסטי בעימותים ממושכים.
פריסת אור איתן מסמנת גם שינוי טכנולוגי בהגנה האווירית. גורמי ביטחון מתארים את המסירה כמעבר מפיתוח לייצור סדרתי, וממצבים מערכות לייזר כמרכיב קבוע בהגנות העתידיות. לצד זאת, נותרו מגבלות: יעילות הלייזר פוחתת בתנאי ראות ירודים או מזג אוויר קשה, ולכן מערכות מבוססות טילים ימשיכו למלא תפקיד מרכזי.
המערכת נמצאת בפיתוח למעלה מעשור. הגעתה אינה מחליפה את מערכי ההגנה הקיימים, אלא מוסיפה שכבה חדשה — כזו שמשנה את הכלכלה של ההגנה האווירית ומציעה מענה מדרגי לאתגר ההולך וגובר של איומים אוויריים זולים.
