רובוטים הומנואידיים כשחקן חדש בלחימה: האם שדה הקרב עומד להשתנות?

This post is also available in: English (אנגלית)

צבאות מודרניים מתמודדים עם אתגר הולך וגובר: כיצד לבצע משימות מסוכנות בשטח רווי איומים, מבלי לסכן חיי אדם. לוחמה אורבנית, חדירה למנהרות, סריקת מבנים והעברת אספקה תחת אש מציבות סיכון גבוה במיוחד לכוחות קרקעיים. במקביל, עליית הדיוק והקטלניות של רחפנים וכלי נ"ט הופכת כל תנועה גלויה בשטח לאתגר מבצעי.

על הרקע הזה, בשנים האחרונות מתפתח כיוון טכנולוגי חדש: רובוטים קרקעיים דמויי אדם, שנועדו לפעול בסביבות שבהן עד כה נדרשה נוכחות של חיילים. בניגוד לרובוטים ייעודיים על גלגלים או זחלים, רובוט הומנואידי מסוגל לנוע במדרגות, לפתוח דלתות, לשאת ציוד ולהשתלב בתשתיות שנבנו עבור בני אדם. המשמעות היא פלטפורמה אחת שיכולה לבצע מגוון רחב של משימות, ללא צורך בהתאמת השטח.

הדור החדש של הרובוטים הללו מתוכנן לפעול ככוח קדמי במשימות עתירות סיכון. לפי הפרסומים, דגמים ראשונים שוקלים כ־80 ק"ג, מתנשאים לגובה של כ־1.75 מטר ויכולים לשאת מטען של כ־20 ק"ג. היכולות כוללות ניווט עצמאי, תנועה בשטח מורכב והפעלה של ציוד – ובתרחישים מסוימים גם נשק, אם כי ההערכה הרווחת היא שהפעלת אש תישאר בידי מפעיל אנושי מרחוק, מטעמי בטיחות ואתיקה.

בהיבט הביטחוני, המשמעות רחבה יותר מהחלפת חייל בודד. שילוב רובוטים הומנואידיים עשוי לשנות תפיסות הפעלה: במקום תקיפה אווירית או שימוש בנשק כבד, ניתן יהיה לשלוח רובוט לבניין חשוד לצורך סריקה, איסוף מודיעין והערכת מצב בזמן אמת. גם אם הרובוט אינו יורה, עצם היכולת שלו לפעול כ"עיניים ורגליים" בשטח מסוכן מפחיתה סיכון ומאפשרת קבלת החלטות מדויקת יותר.

מגמה זו אינה תיאורטית בלבד. באוקראינה נעשה שימוש גובר בכלים רובוטיים קרקעיים מאז 2022, וצה"ל מפעיל כבר שנים פלטפורמות בלתי מאוישות למשימות הנדסיות וסריקה, כמו כלים משוריינים נשלטים מרחוק ורובוטים ייעודיים לפעולה במנהרות. הרובוט ההומנואידי הוא שלב נוסף באבולוציה הזו – כזה שמנסה לשלב גמישות אנושית עם עמידות מכנית.

השאלה הפתוחה אינה רק טכנולוגית, אלא גם אסטרטגית: האם הכנסת אלפי רובוטים לשדה הקרב תחזק הרתעה, או דווקא תוזיל את מחיר המלחמה ותקל על קבלת ההחלטה להפעיל כוח. כך או כך, נראה שהגבול בין לוחם לאלגוריתם הולך ומיטשטש.