כיפת ברזל הציבה את הרף, וכעת מדינות נוספות בונות מערכות משלהן

כיפת ברזל ב אשדוד

This post is also available in: English (אנגלית)

במשך חלק ניכר מהתקופה שלאחר המלחמה הקרה, הממלכה המאוחדת השקיעה מעט יחסית בהגנה אווירית וטילית על העורף. איומים בליסטיים ארוכי־טווח נתפסו כבלתי סבירים, והיכולות הקיימות נחשבו מספקות לניהול סיכונים מוגבלים. הנחת יסוד זו נבחנת מחדש כעת, על רקע התפשטות טכנולוגיות טילים והנראות הגוברת של מערכות תקיפה ארוכות־טווח בעימותים מודרניים.

מנהיגי הביטחון בבריטניה דנים כיום בגלוי בצורך במערכת הגנה אווירית וטילית קרקעית ייעודית, המבוססת על תפיסות רב־שכבתיות מוכחות. הרעיון הנשקל דומה בתפקידו למערכת כיפת ברזל הישראלית, אך מותאם לדרישות המקומיות. על פי הצהרות של בכירים במערכת הביטחון, היעד הוא ליצור רשת משולבת המסוגלת ליירט טילים בליסטיים, טילי שיוט וכלי טיס בלתי מאוישים — עוד בטרם יגיעו לאזורים מאוכלסים או לתשתיות קריטיות.

המערכת המוצעת אמורה להשתלב כחלק ממערך הגנה רב־שכבתי, לצד נכסי הגנה אווירית קיימים של חיל האוויר והצי. מטוסי קרב כגון טייפון ונכסים ימיים כמו משחתות מדגם סוג 45 ישלימו את המערכת, ויספקו אפשרויות יירוט נוספות מול איומים מתקרבים. שילוב שכבות זה נועד להגדיל את מספר הזדמנויות היירוט ולהפחית את הסיכון לכשל נקודתי.

המהלך משקף הכרה הולכת וגוברת בכך שאיומים מהאוויר אינם מוגבלים עוד לזירות מרוחקות. טילים בליסטיים וטילי שיוט, לצד רחפנים ארוכי־טווח, הוכיחו את יכולתם לפגוע בערים, בתשתיות אנרגיה ובבסיסים צבאיים. מעטפת הגנה ייעודית תשפר את החוסן בעורף ותתרום להרתעה, באמצעות סיבוך תכנון התקיפה עבור כל יריב פוטנציאלי.

על פי דיווח של NextGenDefense, גורמים רשמיים מודים כי בריטניה מפגרת כיום מאחורי מדינות שלהן מערכי הגנה טילית מבוססים — ובראשן ארצות הברית וישראל. עם זאת, הם טוענים כי ההתפתחויות האחרונות הופכות השקעה מחודשת בתחום לבלתי נמנעת. הצעדים הצפויים להתמקד בשדרוג מערכות מכ"ם, ביכולות הגנה אווירית מוטסות ובמיירטים המסוגלים להתמודד הן עם טילים קונבנציונליים והן עם איומים קטנים וזולים יותר, כגון רחפנים.

בריטניה אינה פועלת לבדה בכיוון זה. מדינות נוספות המתמודדות עם סביבת איומים דומה פונות לפתרונות בהשראת כיפת ברזל. טאיוואן מפתחת מערכת רב־שכבתית משלה, המבוססת על תפיסת חיישן־ליורה, ואיטליה ערכה לאחרונה ניסויים ראשוניים במסגרת תוכנית Michelangelo Dome. מאמצים אלה מצביעים על מגמה רחבה יותר: ההגנה האווירית והטילית חוזרת להיות מרכיב מרכזי בתכנון הביטחון הלאומי.

אם תיושם, המערכת המוצעת בבריטניה תסמן שינוי משמעותי בתפיסת ההגנה — כזה שמטרתו להגן על העורף מפני קשת רחבה יותר של איומים אוויריים מודרניים, בתקופה שבה תנאי הביטחון הגלובליים ממשיכים להשתנות.