This post is also available in:
English (אנגלית)
המערך הביטחוני של ישראל נשען בשנים האחרונות יותר ויותר על יכולת להתאים טכנולוגיות במהירות, אך עד לא מזמן סטארטאפים בתחום הביטחוני התקשו למשוך השקעות משמעותיות. שנת 2025 מסמנת תפנית גדולה: חברות הפועלות בשיתוף עם מנהלת המחקר והפיתוח במשרד הביטחון (מפא״ת) גייסו למעלה ממיליארד דולר — סכום העולה על כלל ההשקעות בשנים קודמות גם יחד.
הגורם המרכזי לזינוק טמון בדרישות מבצעיות. השנתיים האחרונות של לחימה אינטנסיבית יצרו צורך דחוף בתחומים כמו אוטונומיה, חישה, ניווט ולוחמה אלקטרונית. קבלני הביטחון הקונבנציונליים לא יכלו לעמוד לבדם בקצב או במגוון הדרישות, ומצד שני לסטארטאפים היה קשה למצוא מימון אם לא פיתחו טכנולוגיה “דו־שימושית”. כך נוצר חלון הזדמנויות לחברות צעירות וייחודיות: מאז אוקטובר 2023 שולבו יותר מ־130 סטארטאפים ישראליים בפעילויות לחימה, כ־50% מהם עוסקים בבינה מלאכותית ואוטונומיה, וכ־25% בתחום החיישנים המתקדמים.
המציאות הזו אילצה משקיעים להגדיר מחדש את תחום הדיפנס־טק. תקציבי הביטחון בעולם גדלו ב־9% והגיעו לשיא מזה 30 שנה — 2.7 טריליון דולר. משקיעים החלו לראות בטכנולוגיות ביטחוניות לא כתחום נישתי אלא כמנוע צמיחה אסטרטגי. לפי נתוני Crunchbase, סטארטאפים ישראליים היוו חלק משמעותי מ־7.7 מיליארד הדולר שהושקעו ברחבי העולם בדיפנס־טק בשנת 2025.
מנוע מרכזי בפריחה המקומית הוא פריצה של פלטפורמות וטכנולוגיות משימה חדשות. חברת הקוונטים Classiq גייסה 110 מיליון דולר להרחבת כלים תוכנתיים להצפנה ולמערכות שליטה ובקרה עתידיות. Kela, שהוקמה ב־2024, גייסה כ־100 מיליון דולר לבניית סביבת שליטה פתוחה המשלבת עשרות טכנולוגיות קטנות — מכ"מים, מערכות מודיעין אלקטרוני, מיירטים — למסגרת מבצעית אחת. יצרנית הרחפנים Heven, שגייסה 100 מיליון דולר בהובלת IonQ, הפכה לחד־קרן הביטחוני הראשון בישראל, כאשר חצתה שווי של מיליארד דולר.
השקעות זרות מילאו תפקיד משמעותי. חברת Ondas האמריקאית השקיעה 400 מיליון דולר בסטארטאפים ישראליים ורכשה מספר חברות, בהן חברת Sentrycs המתמחה בנגד־רחפנים תמורת 225 מיליון דולר.
הטכנולוגיות הללו אינן רעיונות תאורטיים — הן כבר מופעלות בשטח. סטארטאפים מספקים לצה"ל ולגופי ביטחון כלים להגנת גבולות, יירוט רחפנים, ניווט אוטונומי וניתוח נתוני קרב.
מבט קדימה מגלה כי משרד הביטחון מתכנן להקצות 10% מתקציב המ"פ לשנת 2026 לסטארטאפים, ולהקים קרנות השקעה בהיקף 200 מיליון ש"ח כדי לייצב את הצמיחה. התאמות רגולטוריות צפויות להקל גם על הייצוא של טכנולוגיות מסווגות מסוימות — ובכך לפתוח שווקים גלובליים חדשים.
גם אם 2026 לא תשחזר את רמת הביקוש המבצעי החריג של השנתיים האחרונות, מערך הדיפנס־טק הישראלי עומד כיום בקנה מידה — וברמת אמינות — שלא נראו כאן לפני כן. הוא מציב את החדשנות הישראלית בעמדת מפתח בפיתוח יכולות הביטחון של הדור הבא ברחבי העולם.
