This post is also available in:
English (אנגלית)
משימות חיפוש והצלה הן בו זמנית בעלות חשיבות אדירה ומסוכנות ביותר. לכן, צוות של חוקרים ממכון הרובוטיקה של אוניברסיטת קרנגי מלון (RI) שם למטרה להפחית סיכון זה על ידי בניית רשת רובוטים אוויריים אוטונומיים שיכולים לסייר בתור הבניין ההרוס ובכך להגן על כוחות ההצלה לאחר אסון על ידי קיצור הזמן המושקע בחיפוש אחר ניצולים.
השימוש במספר רובוטים בו זמנית מסייע למיקסום היעילות בכך שכל רובוט מסייר בסט שונה של חדרים. על כן, התיאום והתקשורת בין הרובוטים היה מרכיב מפתח בו הצוות התמקד, כפי שציינו בהודעתם לעיתונות. הרחפנים מתוכנתים לזהות במהירות דלתות ולהיכנס לחדרים, תוך התחשבות בעובדה שישנה סבירות מוגברת שאנשים יהיו יותר בחדרים מאשר במסדרונות. לשם כך, על פי Interesting Engineering, הרחפנים מצוידים בחיישן LIDAR שיכול לנתח את התכונות הגיאומטריות של הסביבה. הנתונים התלת-מימדיים ממערכת ה-LIDAR מומרים למפה דו-ממדית פשוטה יותר, המייצגת את פריסת החלל. הרחפנים משתמשים במפה דו-ממדית זו כדי לזהות תכונות מבניות מרכזיות כגון דלתות וחדרים, מה שמקל עליהם לנווט ולהבין את הסביבה. הקירות מיוצגים כפיקסלים מלאים על המפה, בעוד שדלת או מעבר פתוחים מופיעים כפיקסלים ריקים, מה שמאפשר לרחפנים לזהות מעברים ולנווט דרכם במהירות. כאשר רובוט אווירי נכנס לחדר, המיקום שלו מופיע כמעגל על המפה.
הסיבה שטכנולוגיית LIDAR נבחרה על פני מצלמות מסורתיות היא כפולה: ראשית, חיישני LIDAR דורשים פחות כוח עיבוד מאשר מצלמה. שנית, חיישני ה- LIDARפועלים טוב יותר מאשר מצלמה בסביבה שבה הראייה מוגבלת (כמו בזירות אסון, אשר פעמים רבות מלאות באבק או עשן).
על מנת למקסם את היעילות, הרובוטים מתקשרים אחד עם השני וחולקים את רשימת הדלתות והחדרים שהם כבר בחנו. באמצעות מידע זה, הרחפנים נמנעים ממקומות שכבר נבדקו ומחשבים את הנתיב הטוב ביותר שהם יכולים להשתמש בו.
כיום, שיטה זו מוגבלת לבניינים חד קומתיים בלבד, עם מטרה להרחיב אותה למבנים רב-קומתיים בעתיד.
המחקר פורסם בכתב העת IEEE Robotics and Automation Letters.