This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

עד כמה יכולה להשפיע ולשנות טכנולוגיית מעקב הנתמכת בבינה מלכותית על האופן שבו החברה שלנו מתנהלת? זו שאלת המפתח במחקר האחרון מטעם אוניברסיטת יוטה שבארה"ב, בתמיכת משרד ההגנה ויוזמת מינרווה, ובליווי מענק של כ-1.5 מיליון דולר.

המחקר עוסק בהשפעות האפשריות של טכנולוגיות מעקב מבוססות על בינה מלאכותית, ובוחן כיצד אימוץ הטכנולוגיה הזו ע"י ממשלות מסוימות עשוי להשפיע על הנורמות והמבנה החברתי. קבוצת החוקרים מורכבת מצוות רב-תחומי ממוסדות שונים, שחוקרים תהליכי ייצוא של טכנולוגיות מעקב מבוססות בינה מלאכותית סיניות למספר מדינות באמריקה הלטינית.

כיום ממשלת סין מהווה ספקית עולמית מרכזית בתחום מערכות המעקב מבוססות בינה מלאכותית, והיא כבר הספיקה לבדוק מערכות מעקב מסוג זה בערים מסויימות, לעיתים גם תוך הצהרה פומבית לאזרחים.

שאלה מרכזית נוספת שעולה מן המחקר נוגעת להשפעות הייצוא של טכנולוגיות מעקב שונות: האם ייצוא טכנולוגיה פירושו גם ייצוא נורמות פוליטיות? או שהשימוש בטכנולוגיה מיובאת תלוי אך ורק באופי החברות שרכשו אותו? מדובר בסוגיה בוערת לביטחון הלאומי של ארה"ב, לאור התחרות על תואר המעצמה הגדולה בין ארה"ב, רוסיה וסין כבר מסוף העשור הקודם.

לפי usu.edu, הנחה משמעותית שהתגבשה במרחב הביטחון הלאומי של ארה"ב גורסת שסין מפתחת ומייצאת טכנולוגיות בתחום הממשל והפיקוח לאומות אחרות, במטרה להפיץ "אוטוריטריאניזם דיגיטלי" גם מחוץ לגבולותיה, ובכך לאתגר את צורת הממשל הדמוקרטית ברחבי העולם. הנחה זו תעמוד למבחן במחקר זה, שיארך כשלוש שנים.