מהפכת משלוחי הרחפן כבר כאן, וישראל מובילה בעולם – רשמים מכנס הכלים הבלתי מאוישים 2021

This post is also available in: English (אנגלית)

מהפכת הרחפנים חודרת לכל תחום – ממשלוחי חבילות דרך אספקה רפואית בחירום ותפקיד לוגיסטי בשדה הקרב. למעשה ישראל היא אתר הפיילוט הניסויי המתקדם בעולם בתחום, והחזון הוא שישראל תהיה ה-first adaptor של משלוחי הרחפן.

אלפי משתתפים הגיעו אתמול לכנס AUS&R 2021 באקספו תל אביב, לצפות בתערוכת הכלים החדשניים ביותר ולשמוע על הטכנולוגיות העדכניות מפי המומחים המובילים.

ההדגמה החיה של חברת BWR, שחשפה יכולות יחודיות של מערכת רחפן התומכת במגיבים ראשונים בחירום, משכה תשומת לב מיוחדת בכנס.

יו"ר הכנס, אל"ם (מיל.) עופר חרובי, מומחה ופעיל למעלה מ-30 שנה בתחום הכלים המאויישים מרחוק, ניצח על הארוע המרהיב, שנערך ע"י חברת iHLS בשיתוף עם לשכת המהנדסים ו-AUVSI ישראל. אהוד נוף, יו"ר לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגים בישראל ומיכאל ערמון, יו"ר איגוד מערכות אוטונומיות ו-AUVSI ישראל, הדגישו בדברי הברכה שלהם את הצורך בהכשרות וקורסים במערכות אוטונומיות וקידום הפיתוח המקצועי בתחום.

אל"ם אסף שצקין, רמ"ח מח"ר, מפא"ת, משרד הביטחון נשא את הרצאת הפתיחה החגיגית של הכנס. לדבריו, מערכות אוטונומיות הן מרכיב קריטי ביכולת לייצר שינוי משמעותי בשדה הקרב. במבצע שומר החומות ראינו כיצד משולבת האוטונומיה בלחימה. עבודת גורם מאויש עם בלתי מאויש כצוות (MUMT) בתחומי החי"ר והרק"ם זהו אחד הנושאים החשובים על סדר היום בפיתוח. 

המונית האווירית האוטונומית air taxi היא פתרון שיאפשר לנו לטוס מעל לפקקי התנועה. עד 2040 יגיע שוק הניידות האווירית העירונית UAM העולמי להיקף של $1.5 טריליון. החזון של יאיר דובסטר, CEO חברות הזנק למל"טים ומוניות אוויריות, הוא עולם של אוטונומיה מלאה בתחום הרכב הקרקעי. בתחום האווירי – האתגרים בדרך למונית האווירית אינם פשוטים, אבל הנושא בפיתוח מואץ.

במרכז המושב על ניידות אוטונומית במרחב העירוני עמד מיזם הרחפנים הלאומי למשלוחי רחפן בישראל, המנוהל על ידי רשות החדשנות משרד התחבורה, חברת נתיבי איילון, רשות התעופה האזרחית ומינהלת תחבורה חכמה. רעות בורוכוב, רא"ג מערכות תחבורה מתקדמות וניסויים, חטיבת טכנולוגיה וחדשנות, חברת נתיבי איילון, סיפרה כיצד המציאות מקדימה את קצב ההתרחשויות, כאשר מגיפת הקורונה האיצה הטסת אספקה רפואית לבתי חולים, ואף הוכחה היתכנות לשינוע החיסונים בטמפרטורה הנמוכה הנדרשת. בימים אלה הסתיים שלב ניסוי מתקדם כאשר מתוך חדרה הופעלו למעלה מ-4000 טיסות חיות, כולל שיתוף פעולה עם זרועות החירום.

דניאלה פרתם, מנהלת המרכז לרגולציה לטכנולוגיות חדשניות, רשות החדשנות, סיפרה על שיתוף הפעולה בפרויקט הרחפנים ועל מרכז C4IR בראשו היא עומדת, הפועל ליצירת שיתופי פעולה להתמודדות עם האתגרים של ישראל, לקידום הרגולציה ועוד. 

רת"א היתה שותפה מרכזית בפרויקט הרחפנים. ליבי בהט, מנהל מחלקת תשתיות אוויריות, רשות התעופה האזרחית, הדגיש את הצורך בתיאום טיסות רחפנים במרחב האווירי אותו חולקים גם מטוסים מאויישים, וציין שעדיין נדרש להתגבר על מגבלות detect and avoid, שם הטכנולוגיה עדיין לא מספיק בשלה.

לדברי סא"ל ראיין גיטי, ראש מנהלת סוי, מפא"ת, הלוחמה בתווך האורבני היא אתגר קשה ביותר בהפעלת רובוטיקה – הקושי להפריד את האויב מתוך האוכלוסיה האזרחית. גיטי הציג בין השאר את מעבדת השילובים, המאפשרת פיתוח אג'ילי של מיטב הטכנולוגיות. 

לכלים הבלתי מאויישים תפקיד הולך וגדל באספקה לוגיסטית לכוחות בשדה הקרב, כך הדגים ניר תל אורן, מנהל פרויקטי מו"פ כטב"ם, התעשיה האווירית. 

פרטים מרתקים על השימוש התדיר של ארגונים תת-מדינתיים בכלי טיס בלתי מאויישים חמושים נחשפו על ידי טל ענבר, עמית מחקר, Missile Defense Advocacy Alliance בתחום איום הטילים, שהראה בין השאר רחפנים נושאים טילי נ"ט, רימונים ועוד.

ההדגמה החיה שהתקיימה בשמי האקספו תל אביב במהלך היום משכה עניין רב. מערכת סוטריה של BWR הישראלית לתכנון, שליטה ובקרה לניהול אבטחה, כוללת רחפן ותומכת בפעולות מגיבים ראשונים בחירום. החברה חשפה בכנס כי במערכת נעשה שימוש מבצעי עבור פיקוד העורף במבצע שומר החומות, כולל טיסה בין בניינים, בתנאים של רוחות עזות ועוד.

אחד האתגרים המרכזיים המונעים הטסה בטוחה של כלים בלתי מאויישים הוא איום הסייבר. תא"ל (מיל.) רמי אפרתי, שותף, MSF Partners, הדגיש את הצורך בהגנת סייבר כבר בשלב התכנון cyber by design ובמעבדות שבודקות את כל המרכיבים במערכת.

הראייה הממוחשבת היא אחת הטכנולוגיות החשובות בתחום הרכבים הבלתי מאויישים – יוסי כהן, CTO, חברת DSP-IP, תיאר את השיטות הבסיסיות בראייה ממוחשבת ובלמידה עמוקה, וכיצד מיושמות ברכבים אוטונומיים.

סימולציה היא שלב מכריע בתהליך הפיתוח. פרופ' רון קנת, מוסד שמואל נאמן, הטכניון, ויו"ר קבוצת KPA, סקר את מקום התאום הדיגיטלי – נכס דיגיטלי שמקביל לפיזי – בתכנון ניסויים במערכות אוטונומיות.

רון וולפסון, מנהל שיווק ומכירות,  McKit Systems, הציג פלטפורמה למידול, סימולציה ופיתוח מערכות רובוטיות, המקצרת משמעותית את זמן מחזור-הפיתוח של כלי הרכב האוטונומי. 

רועי פשין, CTO, סימלט, הציג את האתגר הטכנולוגי בסימולציה ליישומי תעופה חכמה ו-UTM במרחב העירוני ובגובה הנמוך.

המכ"ם נמצא בשימוש ברכבים אוטונומיים מזה זמן – ומרבית מערכות הבלימה האוטומטית ברכבים מבוססות עליו. ניסים הדס, יו"ר פעיל, RFISEE, הדגיש את הצורך בדור חדש של מכ"מים לרכב, שמאפשרים לייצר תמונת מכ"ם ברזולוציה גבוהה ובטווחים ארוכים,

בעתיד, האדם והמכונה יעבדו יחד כצוות, והכלים הבלתי מאויישים יפעלו בצורה עצמאית יותר תחת ניהול הגורם האנושי, אך עם פחות ניטור ובקרה – לשם חותרת הטכנולוגיה. כך טוען מיכאל ערמון, יו"ר איגוד מערכות אוטונומיות ו-AUVSI ישראל.

במרכז הרצאתו של דר' רוני אוחיון, יו"ר מאגד אנדרומדה – תקשורת רחבת סרט והפעלה מרחוק של רובוטים ורכבים מקושרים ואוטונומיים.

המהות של היזמות והסטארטאפ היא להעיז ולקחת סיכונים – טל כתרן, גורו האקסלרטורים, סיפק נקודת מבט מיוחדת לתרבות הסטארטאפים הישראלית וייחודיותה בעולם, ותיאר את התנאים לפיתוח רעיון למוצר הגדול הבא.

היבט שונה ויוצא דופן לתחום הטכנולוגיה הציגה דר' מירב אהרון גוטמן, מרצה בכירה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון, שדיברה על האספקטים האתיים והחברתיים של הפיתוח הטכנולוגי. המעבדה בראשותה מחברת טכנולוגיה עם תפיסה חברתית ומספקת מיפוי טופוגרפיה חברתית.

הבחירה בחומרים מהם עשויים הכלים הרובוטיים משפיעה על תפקודם וביצועיהם. בן רביב, מעצב תעשייתי,  תיאר את השימוש בחומרים מרוכבים בתעשיית הכלים לא מאוישים והסביר איזה תהליכים יש לקחת בחשבון כדי לתכנן מוצרים מחומרים מרוכבים. 

קשה לדמיין פעילות כלשהיא בימים אלה בלי מיקום מדויק ע"י GPS. יתרה מזאת, ה-GPS הוא כבר מעבר למערכת ניווט בלבד, כמו לדוגמא, היישום המתוחכם בניהול מערכת שיתופית של קורקינטים. ישראל רום, מנכ"ל רום אסטרטגיה, בחן את השאלה האם יש לטכנולוגיה זו תחליפים ראויים.

ללא ספק, היה יום מוצלח ומרגש, ניפגש שוב ב-AUS&R 2022 !