אגוזי: הכוח הרב לאומי בסיני – הסוף ?

This post is also available in: English (אנגלית)

מאת אריה אגוזי

הפנטגון שוקל לבטל או לצמצם את השתתפותו בכוח הרב-לאומי בסיני. עמדה זו באה לידי ביטוי לאחרונה בשימוע בקונגרס ובשיחות עם צה"ל. כוונה זו מעוררת דאגה רבה בישראל.

כוח המשקיפים הרב-לאומי (MFO) הוא כוח שמירת שלום בינלאומי, שמפקח על תנאי הסכם השלום בין מצרים וישראל ופועל בתוך וסביב חצי האי סיני.

ארה"ב היא אחת מ-15 מדינות שמרכיבות את כוח השלום, שמסיירות באזור ומהוות בעיקר כוח הפרדה בין ישראל למצרים. לפי תנאי ההסכם, חיילים מצרים אינם יכולים להיכנס לסיני, כאשר האכיפה מבוצעת על ידי המשטרה והכוחות המיוחדים.

ארה"ב צמצמה בהדרגה את היקף כוחותיה בסיני במהלך השנים. כעת, ישנם בכוח 454 חיילים אמריקאים מתוך סה"כ 1156. כאשר הכוחות התפרסו לראשונה, היו מעבר ל-1200 חיילים אמריקאים.

ניתן להסביר את השינוי במדיניותה של ארה"ב במדיניותו של הנשיא טראמפ לצמצום המעורבות הצבאית האמריקאית ברחבי העולם והקטנת התקציבים.

יו"ר הפיקוד המשולב, גנרל מארק מילי, מסר לוועדת בית הנבחרים כי תוקפה של המשימה הצבאית של החזקת יחידה אמריקאית נבחן מחדש. שר ההגנה מרק אספר הוסיף כי נבחנת ההצדקה לקיום סוגים שונים של כוחות חירום ותגובה מחוץ לגבולות ארה"ב. הממשל מעוניין לבטל כוחות כאלה או למקד אותם בהתנגשויות הצפויות בעשור הקרוב עם רוסיה וסין.

לדברי מומחים, נסיגה מוחלטת של ארה"ב מהשתתפותה בכוח הרב-לאומי בסיני אינה מעשית מפני שנספח הביטחון של הסכם השלום הישראלי-מצרי מעוגן בקיומו של כוח זה.

מאז עליית האחים המוסלמים לתקופה קצרה במצרים בתקופת מוחמד מורסי, ולנוכח התחזקות דאע"ש במרחב סיני, גבר האיום על כוחות רב-לאומיים, בפרט בצפון חצי האי. הכוח שינה את רמת המוכנות שלו, ביטל תחנות וסיורים והזיז את המפקדות מאזור אל עריש לשארם א שייח' בדרום, הנחשבת מקום בטוח יותר, אבל הסיכון לחיי אמריקאים ממשיך להתקיים, והפנטגון מעדיף להחזיר חיילים לפני שתתרחש התקפה מסיבית ולא לאחר מכן.

הרעיון של ביטול, או לפחות צמצום, של המעורבות הצבאית האמריקאית בסיני עולה מידי פעם מסיבות של חיסכון או בידוד, ומדאיג את ישראל בהקשר של שינוי משטר בקהיר. מההסכם עם הטליבאן, שמיועד לאפשר לצבא ארה"ב להתפנות מאפגניסטאן לאחר כמעט שני עשורים, צה"ל יכול ללמוד שגם עובדות שהתקבעו במשך עשורים ניתנות לשינוי.

התוכניות האמריקאיות גרמו לגלי הלם בישראל, למרות המהומה הפוליטית שנגרמה על ידי קיום בחירות כלליות בפעם השלישית תוך שנה, ב-2 במרץ.

מקורות ישראלים מקורבים לנושא טוענים שהשלום עם מצרים הוא "קר" אבל עד עכשיו החזיק מעמד בכמה מצבים מסוכנים.

לפי דוח שהוכן על ידי המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, המצב במצרים עשוי להשתנות בפתאומיות. במהלך ספטמבר 209 התמודד נשיא מצרים עבד אל פאתח א-סיסי עם המשבר הציבורי החמור ביותר מאז נכנס לתפקיד ביוני 2014. סרטונים שהופצו בפייסבוק האשימו את פיקוד הצבא המצרי ודרגים מדיניים בעבירות שחיתות רבות ועודדו את הציבור לצאת להפגנות נגד הנשיא.

"למרות העובדה שהמשטר המצרי הצליח בינתים לבלום את המחאות, הבעיות הכלכליות והמדיניות הבסיסיות שהזינו את זעם הציבור עדיין בתוקף. כך, חידוש אפשרי של המחאה, אולי אף בצורה אלימה יותר, הוא בגדר אפשרות. כפי שהוכיחו הארועים לאחרונה, האחים המוסלמים נמצאים בעמדת המתנה".

אלוף (מיל.) עמוס ידלין עומד כיום בראש המכון הישראלי INSS. לשעבר אלוף בחיל האוויר וכיהן כראש אגף המודיעין של צה"ל. 

"התוכנית האמריקאית להסיג את היחידה שלה מכוח המשקיפים הרב-לאומי אינה טובה לישראל. גוף זה מספק יציבות להסכם השלום בין ישראל ומצרים. זהו כוח סימלי, אבל במקרה של שינוי פוליטי במצרים, כוח זה יסייע לממשלה חדשה להסביר מדוע היא נמנעת מלצאת למלחמה עם ישראל. הוא הוסיף כי על ישראל להתנגד לתוכנית האמריקאית.

אלוף (מיל.) עמוס גלעד כיהן כראש האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון. לפני כן שימש ראש חטיבת המחקר באמ"ן; מתאם פעולות הממשלה בשטחים; ומזכיר צבאי של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין.

לדבריו, הכוח הרב-לאומי הוא הכוח הבינלאומי היחיד במזה"ת שהוא תחת פיקוד אמריקאי. "זהו כוח חשוב מאוד. אם האמריקאים יסוגו, הכוח יתפרק. על ישראל לעשות כל שביכולתה כדי למנוע נסיגה זאת".

משרד הביטחון בישראל לא השיב לשאלות בנושא.

דובר השגרירות האמריקאית בירושלים מסר כי רק הפנטגון יכול להשיב על שאלות שקשורות להשתתפותה של ארה"ב בכוח הרב-לאומי.