אגוזי: דוח מבקר המדינה לא מפתיע

This post is also available in: English (אנגלית)

מאת אריה אגוזי

הדוח הזה לא הפתיע איש במערכת הבריאות. המחדל הזה נמשך שנים ואיש מהאחראים לא נקף אצבע. לולא משבר הקורונה היה הדוח הזה זוכה לכמה שורות בעיתונים. עכשיו הוא זוכה לכותרות.

המדינה הזניחה, השאירה מאחור את מערכת הבריאות, זו שאמורה לטפל בנו בימים רגילים וזו שאמורה לטפל בנו במקרי חרום כמו זה בו אנחנו מצויים.

לא חשבו במשרד הבריאות על דבר. הכל נדחה ונדחק.

יש הרגשה שהדוח עוד מנוסח במילים עדינות יחסית. המציאות קשה, לא הגיונית. מדינה שבכל רגע יכולה לפרוץ בה מלחמה שתגרום לאלפי פצועים פשוט נרדמה, לא הכינה שום דבר.

משרד הבריאות, קופות החולים ומערך האשפוז אינם ערוכים למקרה של התפרצות של מחלה נגיפית מדבקת, כמו שפעת פנדמית, שבגינה עלולים לחלות כ-2,250,000 איש, כך עולה מדו"ח שנתי של מבקר המדינה שהתפרסם ב-23.3. עיקר הליקויים שמונה המבקר הם מחסור במלאי התרופות, שכיום נותן מענה עבור 16% מהאוכלוסייה בלבד, חיסונים, ומתן פתרונות אשפוז.

בנוסף מתריע המבקר על מחסור במקום בטיפול נמרץ ובמכונות הנשמה. למעשה, בימים שרופאים, אחיות, אנשי מד"א ויתר אנשי הרפואה עובדים לילות כימים כדי לטפל בכמות הגדולה של חולי הקורונה בישראל – נחשפים המחדלים של משרד הבריאות וגורמים נוספים. משרד הבריאות התייחס לממצאים של מבקר המדינה בחודש ינואר, כפי שעולה מהדו"ח, אך הדו"ח לא פורסם זמן קצר לאחר מכן – כשנגיף הקורונה טרם הגיע לארץ – אלא רק היום.

 הדו"ח, הראשון שמפרסם מבקר המדינה ד"ר מתניהו אנגלמן, עוסק ב-16 נושאים, רובם בתחום הכלכלה. אבל הפרק האקטואלי ביותר שממחיש כמה ישראל לא ערוכה למצב חירום בזמן אמת, הוא זה שעוסק במערכת הבריאות בישראל – שכותרתו טיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות ומתחדשות. השורה התחתונה של הביקורת היא ש"נמצאו ליקויים בהיערכות להתמודדות עם מחלות מתפרצות ומתחדשות. על מערכת הבריאות והגורמים האחראים האחרים לנקוט פעולות להתמודדות עם מחלות שהן בגדר סיכון למגפות ולמנוע את התפרצותן והתפשטותן".

 אנשי משרד מבקר המדינה החלו בבדיקה עוד לפני שנה, לפני התפרצות נגיף הקורונה. בדו"ח מוזכר בקצרה הנגיף, אך בפועל הליקויים שהעלה מבקר המדינה נראים כיום היטב. המבקר כתב בין היתר לגבי הקורונה כי "לקראת סיום הביקורת הומחש הסיכון הנשקף עקב התפרצות של מגפות ברחבי העולם – בדצמבר 2019 פרצה מגפת קורונה בעיר ווהאן שבסין. הנדבקים במחלה נבדלים זה מזה מבחינת חומרת המחלה – יש הסובלים מהצטננות קלה בלבד, ויש שפגיעה בריאותיהם עלולה לגרום לאי-ספיקת מערכות כללית ולמוות".

עוד ליקוי שנמצא בביקורת הוא היעדר תוכנית מפורטת להשלמת הפערים במערכת האשפוז בעת התפרצות. על פי התרחיש שהמשרד צופה בעת התפרצות שפעת פנדמית, הגידול בתחלואה יתפזר על פני כשמונה שבועות שבהם יתווספו למערכת האשפוז של בתי החולים עוד כ-150 אלף מאושפזים, עוד כ-25 אלף חולים יזדקקו לאשפוז ביחידות טיפול נמרץ, ועוד כ-12,500 חולים יזדקקו להנשמה. בתוכנית העבודה, כך נמצא בביקורת, אין התייחסות לכמות חדרי הבידוד שיידרשו.

מבקר המדינה העיר כי מערכת האשפוז נמצאת בכל ימות השנה בעומס רב. מחלקות רבות בבתי החולים הכלליים פועלות בתפוסת יתר וקיים מחסור במיטות טיפול נמרץ. בבדיקה עלה כי למשרד הבריאות אין תוכנית להשלמת הפערים במיטות אשפוז, בצוותים רפואיים ובציוד בעת התפרצות שפעת פנדמית, שתאפשר טיפול ראוי בחולים הרבים שיזדקקו לאשפוז בעת התפרצות מחלה זו.

 לדברי המבקר, כיוון שמדובר בסיכון של ממש למדינת ישראל, על משרד הבריאות בשיתוף משרד הביטחון ורח"ל לקבוע את האופן האפשרי והראוי למדינת ישראל להתמודדות עם התפרצות שפעת פנדמית ולהיערך לכך בהתאם. בעניין זה השיב משרד הבריאות השיב כי התו"ל נמצא בשלבי עדכון ויש בו התייחסות לנושא האשפוז.

ליקוי נוסף שעליו מצביע המבקר הוא שמשרד הבריאות לא קבע רשמית מחלות לגביהן נדרש להתוות הוראות להיערכות והוראות לפעילות שיש לנקוט בעת התפרצותן, אלא קבע הוראות רק לכמה מחלות – כמו שפעת פנדמית, אבולה, אנתרקס ואבעבועות שחורות. כמו כן המשרד לא קבע הנחיות בנוגע למלאי החיסונים הנדרש בעת התפרצות מחלות שונות ואופן ההצטיידות בהם.

הדוח מפורט. אולי עכשיו על רקע המגיפה משהו ישתנה. בימים כתיקונם הדוח הזה היה מתויק יחד עם דוחות אחרים על מערכות אחרות שהוזנחו.