ארה"ב מחפשת דרכים להתגונן מפני כטב"מים

This post is also available in: English (אנגלית)

במשך שנים רבות הייתה ארצות הברית אחת מהמדינות המובילות בעולם בתחום השימוש בכטב"מים לצורכי תקיפה, ולצורך מטרה זו גם הופנו מרבית משאבי המחקר והפיתוח שלה. ככל שחלף הזמן, היריבים מולם היא מתמודדת השתכללו והתקדמו מבחינה טכנולוגית והחלו לעשות שימוש גם הם באמצעים מעין אלו, מה שהביא את הצורך לפתח יכולת הגנתית אל מול כטב"מים בשימוש האויב. פרויקט מחקר דרכי ההתגוננות מפני פלטפורמות מעופפות הוא סוד מוחלט אך עיתון הבולטימור סאן מדווח, לאחר שחקר ובחן מסמכי תקציב וחוזים הקשורים לנושא, כי ארצות הברית נמצאת בעיצומו של המחקר ובוחנת מספר אפשרויות להתמודדות עם הנושא, החל ממכונות ירייה וכלה בנשקי לייזר מתקדמים ופורצי דרך.

הצורך לפתח יכולת הגנתית להתמודדות עם כטב"מים עולה בתקופה האחרונה ביתר שאת. דוגמה לכך היא סרטון אשר מקושר לארגון דאע"ש הקיצוני בו הוא מציג לכאורה צילומים אשר התבצעו בטיסת כלי טייס לא מאויש מעל שדה קרב. זאת ועוד, גם ברחבי העולם ישנם יותר מ-80 מדינות אשר עושות שימוש בכלי זה, ביניהן מדיניות אשר נחשבות לעוינות לאמריקה דוגמת סין ואיראן. לא מן הנמנע כי לפחות חלקן מהמדינות הללו חימשו את הכלים באמצעי תקיפה. עולם כלי הטייס הבלתי מאוישים הולך ונהיה נגיש יותר לכל אחד שרוצה לעשות בו שימוש: כיום ניתן לרכוש דרך אמזון כטב"מ מצוייד במצלמת גו-פרו תמורת 410$ בלבד.

בכדי להתמודד עם יכולות הטסה של כטב"מים בידי האויב, פתחו בארצות הברית מתודולוגית התגוננות המורכבת ממספר שלבים ומכונה "שרשרת חיסול": ראשית יש לזהות את האובייקט בזמן מעופו, לאחר מכן עוקבים אחריו ומוודאים שהוא שייך לאויב, ולבסוף מיירטים את הכלי. בכדי לפתח את האמצעים לכל אחד משרשרת ההרג עובדים גורמים שונים ומחפשים פתרונות טכנולוגיים. לצורך הזיהוי אפשר לעשות שימוש ברדארים אך הבעיה באמצעי זה היא שיכולות להיות טעויות בזיהוי בין ציפורים לבין כטב"מים קטנים. בכדי להתגבר על הבעיה, אחד הצוותים העמלים בפרויקט מציע לשלב בין הרדאר לבין חיישנים שונים ומצלמות. אמצעי זיהוי נוסף מתבסס על איכון הרעש המופק מהכלי בזמן מעופו.

לצורך הגשמתו של השלב השלישי ב"שרשרת ההרג" נבחנות מספר אפשרויות, כאשר העלות הכספית נלקחת בחשבון ולכן יירוט באמצעות טיל נ"מ יקר אינה באה בחשבון. אפשרות אחרת שנבחנת היא השימוש בלייזר שכבר צלח ניסוי ליירוט כטב"מ בשנת 2013. דרכי פעולה נוספות אשר נבדקות מבוססות על חסימת היכולת של המפעיל לתקשר עם הכלי או להשתלט עליו זמן מעופו באמצעות תקיפת סייבר, אפשרות אשר נוסתה הלכה למעשה אשתקד.