This post is also available in:
English (אנגלית)
ההתפשטות המהירה של רחפני קמיקזה זולים יוצרת אתגר הולך וגובר עבור מערכות ההגנה האווירית. פלטפורמות קטנות ומתכלות אלו ניתנות לפריסה במספרים גדולים, ומעמיסות על מערכות קונבנציונליות הנשענות על מיירטים יקרים. התוצאה היא פער כלכלי מתרחב, שבו ההגנה מפני נחיל עלולה להיות יקרה משמעותית מהתקיפה עצמה.
קונספט חדש של מיירט אוטונומי (המכונה “Birds of Prey” על ידי Airbus) נועד להתמודד עם חוסר האיזון הזה באמצעות דגש על עלות נמוכה ויכולת פריסה רחבה. המערכת פועלת כפלטפורמה אווירית בלתי מאוישת, המסוגלת לזהות, לעקוב וליירט איומים באופן עצמאי. בניסוי טיסה שנערך לאחרונה, היא הצליחה לאתר וליירט רחפן תקיפה מדומה, תוך השלמת כל מחזור הפעולה ללא שליטה אנושית ישירה.
בלב המערכת עומד שילוב של חיישנים מובנים ויכולת קבלת החלטות אוטונומית. המיירט מנתח מטרות אוויריות בזמן אמת, מסווג אותן ומבצע יירוט באמצעות טילי אוויר-אוויר קומפקטיים. חימוש זה מתוכנן להיות זול משמעותית ממיירטים קונבנציונליים, אך עדיין לספק קטלניות מספקת נגד רחפנים קטנים. יכולת "שגר ושכח" מאפשרת לפלטפורמה להתמודד עם מספר מטרות ברצף מהיר.
על פי דיווח של Interesting Engineering, המיירט עצמו מבוסס על רחפן מטרה מוסב, שהותאם לפלטפורמה מבצעית. עם שלדה אווירית קומפקטית יחסית, הוא מסוגל לשאת מספר טילים קלים—עד שמונה בתצורה המתוכננת—ולבצע מספר יירוטים במהלך משימה אחת. בנוסף, המערכת ניתנת לשימוש חוזר, מה שמפחית עוד יותר את העלות לכל יירוט בהשוואה לפתרונות חד־פעמיים.
מעבר לפלטפורמה עצמה, שילובה במערכות הגנה רחבות יותר הוא רכיב מרכזי. המערכת מתוכננת לפעול במסגרת מערכי שליטה ובקרה קיימים, ולהשתלב כחלק ממערך הגנה אווירית רב־שכבתי. כך מתאפשר תיאום עם חיישנים קרקעיים ומיירטים נוספים, תוך שיפור זמני תגובה וכיסוי מבצעי.
מנקודת מבט ביטחונית, הקונספט משקף מעבר לפתרונות חסכוניים יותר להתמודדות עם מתקפות רחפנים המוניות. במקום להסתמך אך ורק על מערכות יקרות ומתקדמות, צבאות פונים יותר ויותר לפתרונות הניתנים לפריסה רחבה ושמסוגלים לתמוך בלחימה מתמשכת.
ככל שאיומי הרחפנים ממשיכים להתפתח, מערכות המשלבות אוטונומיה, יירוט בעלות נמוכה ותפעול רשתי צפויות להפוך לרכיב מרכזי באסטרטגיות ההגנה האווירית העתידיות.
