This post is also available in:
English (אנגלית)
התמודדות עם רחפני תקיפה ארוכי־טווח הפכה לאתגר מתמשך עבור מתכנני מערכי ההגנה האווירית. כלי טיס בלתי מאוישים זולים ובעלי סיבולת גבוהה מסוגלים לשהות באוויר שעות ארוכות ולפגוע במטרות הרחק מקו החזית, מה שמאלץ את המגינים לבחור בין ספיגת נזק לבין שימוש בטילי יירוט יקרים. הבעיה אינה בהכרח בגילוי האיום, אלא במציאת דרך בת־קיימא לשהות באוויר זמן ממושך דיו כדי לזהות, לעקוב ולנטרל את האיומים הללו.
פלטפורמת מסוק בלתי מאויש שנחשפה לאחרונה מציעה פתרון אפשרי לאתגר זה. ה־Camcopter S-301 הוא כלי טיס בלתי מאויש בעל המראה ונחיתה אנכיות, שתוכנן מלכתחילה לפעילות צבאית — כולל משימות חמושות. הצגתו האחרונה עם זוג משגרי רקטות בקוטר 70 מ"מ מונחות לייזר חצי־אקטיביות ממחישה כיצד רחפנים חמושים מתפתחים מנכסי איסוף מודיעין בלבד למיירטים אוויריים המסוגלים לביצוע תקיפות מדויקות.
הרעיון פשוט: שילוב של סיבולת טיסה גבוהה עם חימוש מונחה בעלות יחסית נמוכה. על פי דיווח של Interesting Engineering, הכלי מסוגל לשהות באוויר עד 10 שעות, לפעול מעבר לקו הראייה ולכסות שטחים נרחבים שבהם צפויים להופיע רחפני תקיפה. כאשר הוא מוזן בנתוני מטרה מחיישניו האורגניים או ממקורות חיצוניים, הוא יכול ליירט מטרות אוויריות באמצעות רקטות מונחות לייזר — חלופה זולה יותר למיירטים קלאסיים של מערכי הגנה אווירית. תצורת ההמראה והנחיתה האנכית מאפשרת הפעלה מספינות, מכלי רכב או מאתרי פריסה קדמיים מאולתרים, ומפחיתה תלות בתשתיות קבועות.
מבחינה טכנית, הפלטפורמה תומכת בנשיאת מטען של למעלה מ־110 קילוגרם במסגרת משקל המראה מרבי של 485 קילוגרם. יכולת זו מאפשרת שילוב של אמצעי לחימה לצד חיישנים אלקטרו־אופטיים ואינפרה־אדומים, מכ"ם או מטעני לוחמה אלקטרונית. מערכות האוויוניקה המובנות מאפשרות המראה ונחיתה אוטומטיות, ניווט אוטונומי, עדכון משימה במהלך הטיסה וחזרה עצמאית לבסיס במקרה של שיבוש תקשורת.
מנקודת מבט ביטחונית ובתחום ביטחון המולדת, מערכת מסוג זה משתלבת היטב בצורך הגובר בהגנה אווירית שכבתית ומתמשכת. מיירט בלתי מאויש יכול לסייר לפרקי זמן ארוכים, לצמצם סיכון לטייסים ולשחרר פלטפורמות מאוישות למשימות מורכבות יותר. הוא רלוונטי במיוחד להתמודדות עם איומי כלי טיס בלתי מאוישים איטיים או במהירות בינונית, שבהם סיבולת ועלות־תועלת חשובות לא פחות מביצועים גולמיים.
עם זאת, נותרו שאלות פתוחות. יירוט מטרות מהירות יותר תלוי ביכולת מהירות וביצועי טיפוס, פרטים שיתבררו רק באמצעות ניסויים מבצעיים. אף על פי כן, הופעתם של רחפני VTOL חמושים, המותאמים לסיורים ממושכים, מדגישה שינוי רחב יותר: ההגנה האווירית כבר אינה מתמקדת רק בטילים קרקעיים, אלא בשאלה מי מסוגל לשמור על נוכחות אווירית רציפה לאורך זמן.
