
This post is also available in:
English (אנגלית)
עבור כוחות יבשה מודרניים, כלי רכב משוריינים נועדו לספק ניידות, הגנה ומודעות מצבית – מבלי לחשוף את הצוותים לסיכון מיותר. כאשר פלטפורמה אינה עומדת בציפיות הבסיסיות הללו, ההשלכות חורגות מתקציבים ולוחות זמנים ומשפיעות ישירות על הכשירות המבצעית ועל רווחת הלוחמים. מתח זה בא לידי ביטוי חד סביב תוכנית לדור הבא של רכב לחימה חי"רי, שספגה השקעות של מיליארדים אך ממשיכה להתמודד עם אתגרים מהותיים.
משפחת כלי הרכב המשוריינים Ajax נועדה להחליף פלטפורמות סיור מיושנות ולהוות מרכיב מרכזי במערכי השריון העתידיים. על הנייר, היא הייתה אמורה לספק חיישנים מתקדמים, קישוריות דיגיטלית ומגוון תצורות מודולריות – מסיור ועד פיקוד וחילוץ. בפועל, שורה מתמשכת של תקלות טכניות שיבשה פעם אחר פעם את דרכה לשירות מבצעי.
על פי דיווח של Army Technology, הבעיה החמורה ביותר הייתה רעש ורטט חריגים במהלך ההפעלה. למרות הצהרות קודמות שלפיהן הבעיה נפתרה, צוותים המשיכו לדווח על פגיעות והשפעות בריאותיות לאחר שימוש ממושך. חששות אלה הגיעו לשיא באירוע בעייתי במיוחד בסוף 2025, כאשר השימוש בכלי הושעה ימים ספורים בלבד לאחר שהוכרז כי הגיע לכשירות מבצעית ראשונית. ההחלטה הדגישה את הפער בין אבני דרך פורמליות בתוכנית לבין המציאות שחווים החיילים בשטח.
המאמצים לייצב את התוכנית התמקדו בתיקונים נקודתיים והדרגתיים, ולא בתכנון מחדש מקיף. הכלי נותר חלק מתכנון הכוח לטווח הארוך, לצד מערכות יבשה נוספות שסובלות מעיכובים או מגבלות. עד סוף 2025 סופקו 170 כלים ממספר תצורות, ובהן סיור, פיקוד ושליטה, סיוע הנדסי וחילוץ. היקף ההשקעה מקשה על ביטול מוחלט של התוכנית, גם כאשר האמון בפלטפורמה נותר שברירי.
מבחינה טכנולוגית, הכלי נועד להדגים ארכיטקטורה דיגיטלית מודרנית, חיישנים מתקדמים ורמת אחידות גבוהה בין הגרסאות. מאפיינים אלה עדיין נתפסים כרלוונטיים, במיוחד על רקע מאמצי צבאות לשלב כלי רכב משוריינים במערכות לחימה רשתיות. עם זאת, סוגיות אנושיות שלא נפתרו הדגישו עד כמה הארגונומיה של הפלטפורמה קריטית ליעילות הלחימה.
בהקשר הביטחוני הרחב, המקרה ממחיש את האתגר הכולל שבמודרניזציה של לוחמת היבשה. מכלי רכב משוריינים מצופה לפעול זמן ממושך יותר, לשאת יותר אלקטרוניקה ולהגן מפני מגוון רחב יותר של איומים – וכל זאת מבלי להפוך לכבדים יותר או מורכבים יותר לאחזקה. כאשר דרישות אלה מתנגשות בלוחות זמנים של רכש ובמגבלות תעשייתיות, הסיכון מועבר אל המשתמש הקצה.
בעוד צבאות אירופה אחרות נכנסות לסבבי מודרניזציה שניים ואף שלישיים מאז תום המלחמה הקרה, המאבק הממושך בהכנסת הכלי לשירות הפך לדוגמה מזהירה של מה עלול להשתבש. השאלה האם התוכנית עוד תוכל לספק פלטפורמה אמינה ומוכנה ללוחם נותרת פתוחה – שאלה בעלת השלכות ישירות על כשירות הכוח ועל אמינותו.
























