This post is also available in:
English (אנגלית)
במשך רוב התקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה שמרה יפן על הוצאה ביטחונית מוגבלת, תוך הסתמכות על בריתות ועל תפיסה הגנתית מובהקת כדי להבטיח את ביטחונה. גישה זו נבחנת כעת מחדש, על רקע שינויי הדינמיקה האזורית והתגברות הפעילות הצבאית סביב גבולותיה. איומים חדשים, טווחי לחימה ארוכים יותר והתרחבות השימוש במערכות בלתי מאוישות מאלצים את טוקיו להגדיר מחדש כיצד נראית הרתעה בפועל.
ממשלת יפן אישרה טיוטת תקציב ביטחון לשנת הכספים 2026, העולה על 9 טריליון ין (כ־58 מיליארד דולר) — ההקצאה השנתית הגדולה ביותר מאז הונחה התשתית למערך הביטחון המודרני של המדינה. התוכנית מסמנת את השנה הרביעית מתוך יוזמה חמש־שנתית להעלות את הוצאות הביטחון ל־2 אחוזים מהתוצר המקומי הגולמי, יעד שיפן צפויה להשיג מוקדם מהמתוכנן.
על פי דיווח של Defense News, במקום להתמקד בהגדלת סדרי הכוחות, התקציב נותן עדיפות ליכולות הפועלות לטווחים ארוכים ומאפשרות תגובה מהירה. חלק מרכזי ממנו מוקדש לאמצעי "תקיפה מרחוק", ובהם טילי שיוט ארוכי־טווח שנועדו לפגוע בפלטפורמות שיגור עוינות עוד בטרם יופעלו. בין היתר נכללת גרסה משודרגת של טיל החוף־ים Type-12 מתוצרת מקומית, שלה טווח מוערך של כ־1,000 קילומטרים. פריסת המשלוח הראשון הוקדמה, במיוחד באזור הדרום־מערבי של יפן.
מערכות בלתי מאוישות הן רכיב מרכזי נוסף. נוכח מחסור בכוח אדם הנובע מהתכווצות דמוגרפית, יפן משקיעה בהיקף נרחב בפלטפורמות אוטונומיות אוויריות, ימיות ותת־ימיות. כ־100 מיליארד ין הוקצו להקמת רשת רב־זירתית חדשה לפיקוח והגנה בלתי מאוישים, המכונה SHIELD, שמטרתה לנטר ולהגן על אזורי החוף. הפריסות הראשונות צפויות להסתמך על ספקים זרים כדי לזרז את ההטמעה.
מנקודת מבט ביטחונית, מדובר בשינוי משמעותי: יפן נעה מעבר למודל תגובתי לעבר תפיסה המדגישה הרתעה באמצעות טווח, דיוק והתמדה. טילים ארוכי־טווח ומערכות בלתי מאוישות מאפשרים כיסוי של מרחבים ימיים נרחבים מבלי להחזיק כוחות קבע גדולים, ובמקביל תומכים בפעילות משותפת עם בעלות ברית.
התקציב משקף גם מאמץ לחיזוק התעשייה הביטחונית המקומית. הוקצו משאבים לפיתוח משותף של מטוס קרב מהדור הבא עם שותפים אירופיים, וכן לרחפנים מבוססי בינה מלאכותית שיפעלו לצד מטוסים מאוישים. התמיכה ביצוא ביטחוני ובתשתיות תעשייתיות הורחבה אף היא.
ברמה האזורית, המהלך מדגיש כיצד חישובי הביטחון באזור האינדו־פסיפי משתנים. אף שהתקציב עדיין דורש אישור פרלמנטרי, הוא מסמן התרחקות ברורה מעשרות שנים של ריסון. יפן אינה רק מגדילה את ההוצאה — היא מעצבת מחדש את האופן שבו בכוונתה להגן על עצמה, תוך שימוש בטכנולוגיה ובטווח פעולה כדי לפצות על גאוגרפיה, דמוגרפיה וסביבה אסטרטגית ההולכת ונעשית מורכבת יותר.
