This post is also available in:
English (אנגלית)
התפשטותם המהירה של כלי טיס בלתי מאוישים הפכה את אבטחת המרחב האווירי למורכבת יותר עבור כוחות צבאיים ואתרים קריטיים. רחפנים קטנים הופכים ליותר ויותר מתקדמים, זולים וקלים להפעלה, בעוד שמערכי נגד־רחפנים סטנדרטיים נשענים לעיתים קרובות על חיישנים מבודדים ותיאום ידני. ככל שהאיומים נעשים מהירים ורבים יותר, המגינים ניצבים בפני אתגר הולך וגובר בזיהוי, תעדוף ותגובה לחדירות אוויריות בזמן אמת.
פלטפורמה חדשה נגד רחפנים (C-UAS) בשם Sanctum נועדה לסגור את הפער הזה באמצעות העברת חלק ניכר מתהליך הגילוי וקבלת ההחלטות לענן. המערכת משלבת בינה מלאכותית, חישה מבוזרת ועיבוד נתונים בזמן אמת במסגרת ארכיטקטורה אחת, שנועדה לנהל משימות נגד־רחפנים מורכבות בצורה יעילה יותר. במקום להתייחס לחיישנים ולאמצעי השפעה ככלים נפרדים, המערכת מחברת אותם באמצעות תשתית דיגיטלית אחודה, המאפשרת מעקב אחר איומים במספר זירות ותגובה מתואמת.
בליבת המערכת נמצא עיצוב מודולרי וניתן להרחבה. המערכת מסוגלת לשלב סוגים שונים של חיישנים ואמצעי יירוט, תוך תמיכה בניתוח איומים אוטומטי ובתעדוף מטרות. באמצעות עיבוד רציף של נתונים נכנסים, הפלטפורמה נבנתה כדי לסווג עצמים אוויריים ולהבליט את האיומים הדחופים ביותר — מבלי להידרש לקלט ידני מתמיד. גישה זו נועדה להפחית את העומס על המפעילים ולקצר את פרק הזמן שבין גילוי לאמצעי תגובה.
בסיסים צבאיים, כוחות פרוסים ותשתיות רגישות נחשפים יותר ויותר לפעילות רחפנים, הנעה בין איסוף מודיעין לתקיפה ישירה. מערכת המסוגלת לאחד נתונים ממספר חיישנים, להעריך איומים באופן אוטומטי ולתמוך בפעולה מתואמת בין תחומים שונים תואמת את הצורך בהגנה על שטחים נרחבים מפני מטרות אוויריות מהירות.
על פי דיווח של NextGenDefense, הארכיטקטורה של המערכת תוכננה לשיתוף פעולה והרחבה. ערכת פיתוח תוכנה מובנית מאפשרת חיבור של חיישנים ואמצעי השפעה מצד שלישי, ומעניקה למפעילים גמישות עם הופעת טכנולוגיות חדשות. המערכת תומכת גם במעקב רב־חיישני בין אתרים מרוחקים גאוגרפית, ובכך מספקת תמונת מצב רחבה יותר לעומת הגנה נקודתית מבודדת.
התשתית הדיגיטלית נשענת על עיבוד מבוסס־ענן כדי להתמודד עם נתונים בהיקף גדול. כלי ניתוח בזמן אמת ובינה מלאכותית משמשים להאצת הגילוי והמעקב, בעוד שממשקי ניהול משימה אחודים מציגים למשתמשים רק מידע קריטי לביצוע המשימה. כלי הניטור נועדו להשאיר את המפעילים ממוקדים באיומים בעדיפות גבוהה — ולא בזרמי נתונים גולמיים.
באמצעות שילוב של קישוריות ענן וניתוח מונע בינה מלאכותית, המערכת משקפת שינוי תפיסתי בתכנון מערכות נגד־רחפנים — מעבר למערכות מבוססות תוכנה המדגישות מהירות, יכולת התרחבות ושילוביות. ככל שאיומי הרחפנים ממשיכים להתפתח, פלטפורמות הבנויות על עקרונות אלה צפויות למלא תפקיד מרכזי יותר ויותר בהגנת המרחב האווירי.




