This post is also available in:
English (אנגלית)
שופט פדרלי בארה"ב אישר את החלטת משרד ההגנה (DoD) להשאיר את יצרנית הרחפנים הסינית DJI ברשימה הרשמית של חברות המקושרות לתעשייה הצבאית של סין. הפסיקה מחזקת את הדאגה הגוברת בוושינגטון בנוגע לאופי השימוש הכפול של טכנולוגיית רחפנים מסחריים – והפוטנציאל שלהם לשימושים צבאיים.
ההחלטה התקבלה לאחר ערעור משפטי מצד DJI, שטענה כי אינה בבעלות או בשליטה של הצבא הסיני, וכי הרחפנים שלה נבנים לשימושים אזרחיים ומסחריים בלבד. עם זאת, השופט פול פרידמן קבע כי משרד ההגנה הציג ראיות מספקות המצדיקות את הסיווג, בהתבסס הן על שימושים צבאיים תיאורטיים והן על יישומים מעשיים בפועל בטכנולוגיה של DJI.
אחד הגורמים המרכזיים בהחלטה היה תיעוד של שימוש ברחפני DJI שעברו התאמה לצרכים צבאיים – במיוחד במלחמה של רוסיה באוקראינה. למרות שמדיניות החברה אוסרת על שימושים צבאיים, מערכות DJI שימשו בפועל לביצוע מעקב מודיעיני ואף תקיפות אוויריות בידי גורמים שונים באזורי לחימה פעילים. השופט קבע כי עצם קיומם של שימושים כאלה גובר על כוונותיה המוצהרות של החברה.
בית המשפט הכיר בכך שהכללה ברשימת 1260H של משרד ההגנה נושאת השלכות חמורות: חברות הכלולות ברשימה אינן זכאיות למימון ממשלתי, חוזים עם גופי מדינה, או כל תמיכה מוסדית אחרת, ומייצרת "סטיגמה" כללית סביב החברה. DJI מסרה כי הסיווג פגע במוניטין שלה וגרם לה להפסדים עסקיים.
על אף שהחברה ממשיכה למכור רחפנים בשווקים בינלאומיים – כולל באזורים שבהם ידוע כי נעשה שימוש צבאי – הנגישות והגמישות של הטכנולוגיה שלה ממשיכות לעורר שאלות סביב פיקוח על ייצוא וביטחון לאומי. בארה"ב, הגבלות נוספות עשויות להיכנס לתוקף בקרוב: הצעת חוק לאיסור ייבוא רחפני DJI נמצאת בבחינה, וייתכן שתאושר אם לא ייקבע כי המוצרים אינם מהווים סיכון ביטחוני משמעותי.
המקרה ממחיש את האתגרים הרחבים יותר עימם מתמודדים רגולטורים, כאשר טכנולוגיות אזרחיות משמשות יותר ויותר גם בהקשרים ביטחוניים וצבאיים.
