מגע רובוטי: "עור אלקטרוני" מקרב הרובוטים ליכולת חישה אנושית

This post is also available in: English (אנגלית)

פיתוח חדש בטכנולוגיית העור האלקטרוני יכול לעצב מחדש את האופן שבו רובוטים מתקשרים עם העולם הפיזי. מדענים מאוניברסיטת קיימברידג' ואוניברסיטת קולג' בלונדון חשפו חומר גמיש וזול המחקה את תפקוד העור האנושי, המאפשר למערכות רובוטיות לזהות ולעבד צורות מרובות של מגע – החל בטמפרטורה, עד ללחץ ואפילו נזק.

הפיתוח, שפורסם לאחרונה בכתב העת Science Robotics, מתמקד בהידרוג'ל מוליך המבוסס על ג'לטין, אותו ניתן לעצב לצורות מורכבות, כגון יד אדם. על פי TechXplore, בניגוד לגישות מסורתיות המסתמכות על חיישנים נפרדים ללחץ, חום או נזק, חומר זה הוא עצמו חיישן מאוחד, המסוגל לחישה מולטי-מודאלית על כל פני השטח שלו. בנוסף ליכולת לחוש מספר קלטים בו-זמנית, החיישן עמיד מאוד ויכול לעמוד במצבים קיצוניים.

מה שמייחד את העור האלקטרוני החדש הזה הוא היכולת שלו לייצר מעל 860,000 נתיבי העברת נתונים ממבנה אחיד. בבדיקה, רק 32 אלקטרודות שהונחו ליד פרק כף היד של יד רובוטית אספו יותר מ-1.7 מיליון נקודות מידע מפני שטח כף היד. מדידות אלה סייעו להבחין בין סוגים שונים של מגע פיזי – בין אם מדובר בטפיחה עדינה, חפץ חם או חתך חד.

כדי להבין את הנתונים המורכבים, החוקרים אימנו מודלים של למידת מכונה כדי לזהות אילו אותות תואמים לסוגים ספציפיים של מגע. זה איפשר לעור הרובוטי לזהות ולהגיב במדויק לאינטראקציות שונות.

היישומים עבור טכנולוגיה זו הם רחבים. בנוסף לשיפור רובוטים דמויי אדם ותותבים, העור האלקטרוני יכול לשחק תפקיד במערכות בטיחות רכב, רובוטיקה תעשייתית ותגובה לאסון – כל תחום שבו אינטראקציה אמינה ורגישה עם הסביבה היא חיונית, על פי TechXplore.

למרות שהעור המלאכותי עדיין לא שווה ליכולות של עור אנושי, הוא מייצג קפיצה משמעותית קדימה. השילוב של רגישות, גמישות ועלות ייצור נמוכה מסמנים צעד מבטיח לקראת הפיכת רובוטים המסוגלים לחוש למציאות מעשית.