אבטחה ופרטיות – לא בהכרח 'משחק סכום אפס'

אבטחה ופרטיות – לא בהכרח 'משחק סכום אפס'

This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

בעזרת טכנולוגיות וידאו ויכולות זיהוי פנים ניתן לתגבר את בטיחות וביטחון הציבור, אבל ישנם חששות כי יכולות מעקב אלה ישמשו באופן בלתי הוגן לזיהוי ומעקב אחרי אנשים. 

לחששות אכן יש על מה להתבסס. לדוגמא, המקרה האחרון בו הסתבר כי משקיעים ולקוחות של הסטארטאפ Clearview AI שפיתח טכנולוגיית זיהוי פנים השתמשו בחופשיות באפליקציה של החברה במפגשים פרטיים וכדי לעקוב אחרי אנשים מהציבור. ברשות החברה היה מאגר נתונים של מיליארדי תמונות שהועתקו מפייסבוק, טוויטר, לינקדאין ועוד, והמערכת פורצת הדרך שפיתחה לזיהוי פנים היתה בשימוש מאות סוכנויות אכיפת חוק. 

כדי להתמודד עם מקרים מסוג זה, המחלקה האמריקאית לביטחון המולדת – מינהל המדע והטכנולוגיה (DHS S&T) מחפשת כעת בקרב התעשיות יכולות פיתוח והערכה שיספקו מענה לחששות ויחד עם זאת יאפשרו לארגונים האמונים על ביטחון הציבור לפעול.

ה-DHS קורא לחברות המפתחות טכנולוגיות שמגבירות פרטיות להגיש בקשות להדגמת טכנולוגיות פרטיות 2020, בה ייבחנו הביצועים של הטכנולוגיות, המיועדות להגן על הפרטיות של אנשים באמצעות ערפול או הצפנה של הפנים שלהם בסרטי וידאו.

הטכנולוגיות הנדרשות כוללות מערכות מצלמה עם יכולות עיבוד קצה או תוכנות שמסוגלות לעבד וידאו בזמן אמת, כך מדווח hstoday.us.

“ביטחון ופרטיות אינם בהכרח משחק סך אפס", טוען ארון ומורי, מנהל המרכז לטכנולוגיות ביומטריה וזיהוי ב-DHS S&T. "טכנולוגיות מצלמה חדשות עם יכולות מתקדמות בתחום עיבוד הקצה, לצד טכנולוגיות ערפול וידאו, עשויים לסייע לארגונים להמשיך לספק ביטחון ציבורי תוך שמירה על פרטיות האנשים ומניעת שימוש לא הוגן בטכנולוגיה".

המערכות צריכות להיות מסוגלות לאסוף ולעבד סרטי וידאו חיים ו/או מאוחסנים, בצורה כזאת שהפנים של כל אדם שתועד מעורפלות ולא ניתנות לזיהוי על ידי אנשים או באמצעות אלגוריתמים לזיהוי פנים.