הפרדיגמה החדשה בשדה הקרב הרובוטי

This post is also available in: English (אנגלית)

ההבטחה הגדולה ביותר של אוטונומיית מכונות היא בכך שתוביל להגדלת החופש של החיילים והמפקדים הלוחמים לצד רובוטים בשדה הקרב. בינה מלאכותית לצורך תמרון (AI for maneuver) מבוססת על התוכנה והחיישנים שמעניקים אוטונומיה במרחבים משוללי GPS. זהו אחד מהכוחות המניעים של ישום האוטונומיה במגזר הצבאי.

ברנדון צנג, סמנכ"ל התפעול ושותף מייסד של Shield AI טוען כי המטרה היא לעבור ממצב של 50 חיילים שתומכים במערכת בודדת של רחפן, רובוט קרקעי או רובוט ימי, לפרדיגמה חדשה בה אדם אחד תומך ב-50 רובוטים.

היכולת של מכונות לפעול ללא GPS או אמצעים אלקטרו-מגנטיים פירושה שהמכונות יכולות לנוע באזורים מסוכנים במידה מסוימת של ביטחון. אמנם האוטונומיה אינה מונעת את הסיכון לתגובה קינטית, הפלת רחפן או פיצוץ שלו על ידי טילים, אבל היא מספקת תוצאה מוחשית. אפשר להעדיף זאת על פני החוסר ודאות של אובדן רחפן כתוצאה משיבוש, שעשוי להתפרש גם כתקלה מכנית.

“בתקופה זו, שמאופיינת בסיכון פוליטי רב, בינה מלאכותית לצורך תמרון פותחת פתח לגבי אלו משימות אנחנו יכולים לקבל הודות לסיכון הפוליטי הנמוך הטבוע בהן, מפני שמדובר במערכות בלתי מאוישות", מסביר צנג.

אובדן כטב"ם ה-Global Hawk של חיל הים האמריקאי במיצרי הורמוז ביוני השנה לא התפתח לכדי מלחמה קינטית מסורתית ולא גרם לפגיעה קטלנית בבני אדם, עובדה שהובילה לתפיסת הכטב"מים כנכסים שיותר ניתנים להקרבה, כך לפי c4isrnet.com.

מה שחסר מהדגש על סביבות ללא GPS הוא מה שקורה כשמכונות אלה רוצות לתקשר אחורה עם הבקרים האנושיים. נכס מודיעין מעקב וסיור שמסוגל לנווט במרחב ללא GPS אבל אינו יכול לשדר מה שהוא "רואה", זהו במקרה הטוב – נטל.

אם הפלטפורמה האוטונומית נושאת מטע"דים קטלניים יותר מאשר רק חיישנים, הרי שנדרשת יותר בקרה על ידי בני אדם, כך שאוטונומיה בתמרון עדיין לא מספיקה כדי לעמוד בצרכים המבצעיים ובשדה הקרב.