סוג חדש של מודיעין

סוג חדש של מודיעין

photo illust Pixabay

This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

נתונים ביומטריים כגון טביעות אצבע, הקלטות קול ואפילו תמונות סלפי עשויים להיות החזית החדשה בתחום המודיעין, מעקב וסיור (ISR). "ההזדמנות להשיג, לנתח ולהשתמש במידע שהופץ בציבור מרצון הולכת ומשתפרת ככל שאנשים משתפים את חייהם במכשירים הדיגיטליים", כך קובע דוח על "נושאי מחקר עבור המבצעים המיוחדים – לשנת 2020" שפורסם לאחרונה על ידי ה-Joint Special Operations University Press של סוכנות הפיקוד למבצעים מיוחדים בארה"ב. 

הדוח, שכולל כ-40 נושאים, אמור לידע סטודנטים, עמיתי מחקר וחברי פקולטה ב-JSOU בהשכלה הצבאית המקצועית שלהם, כך לפי דוברת פיקוד הכוחות המיוחדים. "הנושאים נקבעים במשותף מידי שנה על בסיס תפוקות מהחברים בקהילת המבצעים המיוחדים בארה"ב ונציגים מארגונים אקדמיים נבחרים", כך מסרה מייג'ור ג'ניפר בוקנגרה ל-militarytimes.com.

הנתונים האישיים שאנשים מפיצים באינטרנט מרצונם מאפשר מעקב וניתוח. כמות המידע העצומה המשותפת לגבי תחומי העניין והחיים היומיומיים הנמצאת אונליין הופכת אותם לחשופים לסיווג (פרופיילינג), הן בגלל המידע ששיתפו באופן ציבורי והן בחשיפה להאקרים פוטנציאליים.

אבל למטרות של המודיעין הצבאי, בפרט בתחום המבצעים המיוחדים, הפעילות ברשת יכולה להוות סוג חדש של מודיעין, מעקב וסיור.

מעבר לסיווג לפרופילים, האם המודיעין של הכוחות המיוחדים יכול להשתמש במה שאנשים מעלים לרשת כדי לעקוב אחרי מגמות בתחום הסנטימנט, אם לגבי יעילות קמפיינים פסיכולוגיים ואם מבצעים קרקעיים? "מה מספק האינטרנט של הדברים (IoT) במונחים של דפוסי חישה, 

מגמות, חששות ומשברים פוטנציאליים? מהן המגבלות שלו? ואיך ניתן למנף בינה מלאכותית ולמידת מכונה לצורך ביצועי ISR?"

המגזר הפרטי מוביל הרחק לפני המודיעין הצבאי בתחום זה. האתגר של פיקוד המבצעים המיוחדים האמריקאי יהיה כנראה מעמדו כיישות ממשלתית, מפני שחברות כמו פייסבוק מפעילות חוקים נוקשים לגבי שיתוף הנתונים שלהן עם ארגוני אכיפת חוק ואחרים.